אגודת ישראל – הבדלי גרסאות

בקיץ [[1923]] התקיימה בווינה [[הכנסייה הגדולה]] הראשונה, שהייתה אספה חגיגית של מנהיגי ופעילי אגודת ישראל מ[[אירופה]] ומארץ ישראל. באותה עת הייתה קיימת התנגדות פנימית לאגודת ישראל, ובראשה עמד הרב [[חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש, ולצדו רבנים נוספים מ[[הונגריה]] ומקומות נוספים. האדמו"ר ממונקאטש האשים את האגודה כי היא מאמצת אט-אט את דרכה של הציונות, ופועלת עמה בשיתוף פעולה בנושא ארץ ישראל{{הערה|{{המזרחי|ק.ר. רובינשטיין|מלחמה בעולם הצדיקים|1922/09/07|00401}}{{ש}}{{המזרחי||אספת הרבנים בטשאפ|1922/09/14|00401}}{{ש}}{{המזרחי||"צדיקים" מדיינים אלו עם אלו|1923/11/15|00601}}}}. גם חסידויות [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות בובוב|בובוב]] ו[[חסידות אלכסנדר|אלכנסנדר]] התנגדו לתנועה{{הערה|{{הצפירה||ידיעות מלודז|1931/06/19|00202}}}}. באגודת ישראל הייתה השפעה משמעותית של [[חסידות גור]], והרב [[יצחק מאיר לוין]], חתן ה'[[אמרי אמת]]', כיהן כראש אגודת ישראל החל מ־[[1930]].

 

 

לצד אגודת ישראל פעלה תנועת הנשים [[בנות אגודת ישראל]]. התנועה כינסה ועידות והפעילה את תנועת הבנות [[בנות בתיה|בתיה]]{{הערה|{{הצפירה||הועידה השלישית של בנות אגודת ישראל|1931/04/28|00401}}{{ש}}{{הצפירה||הועידה השלישית של "בנות אגודת ישראל"|1931/04/29|00401}}}}. בראש התנועה עמדו [[שרה שנירר]] ו[[אליעזר גרשון פרידנזון]]{{הערה|שם=שנור|{{הצופה|אלתר שנור|בנוער היהודי בפולין|1939/01/23|00203}}}}. במסגרת תנועה זו פעלה [[הכשרה]] לנשים לקראת עלייה לארץ ישראל, על פי דרישת [[המשרד הארצישראלי]] להכשרה קודם לעלייה{{הערה|שם=שנור}}.