אונג סן סו צ'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
למרות תשומת הלב הבינלאומית שוחררה סו צ'י ממעצר הבית רק בשנת [[1995]]. לאורך השנים עשו השלטונות כל אשר לאל ידם כדי שסו צ'י תיאות לעזוב את בורמה, אך היא סירבה משום שידעה שחזרתה לא תותר. בשנת [[1997]] חלה בעלה של סו צ'י, מייקל אריס, בסרטן. סו צ'י לא עזבה את ארצה אפילו כאשר כל ניסיונותיו של אריס לקבל אשרת כניסה לבורמה כדי שיוכל להיפרד מרעייתו עלו בתוהו. אריס נפטר בבריטניה כעבור שנתיים.
 
בספטמבר [[2000]] היא הושמה שוב במעצר בית, אך ב-[[6 במאי]] [[2002]], לאחר משא ומתן בניהולה של בריטניה, שוחררה. בסוף מאי [[2003]] היא נעצרה שוב. לאחר תקופת מאסר וניתוח שעברה בספטמבר, היא הושמה שוב במעצר בית ביאנגון. ב-[[13 בנובמבר]] 2010 שוחררה ממעצר הבית{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ראש האופוזיציה במיאנמר שוחררה; "עת לשוחח"|3983813|13 בנובמבר 2010}}}}. שחרורה נחשב לאבן דרך בנתיב הדמוקרטיזציה בבורמה, ומשקף את רצונו של נשיא בורמה כשלשל אז, (גנרל בדימוס) [[תיין סיין]], לשתף פעולה עם סו צ'י.
 
במהלך התקופות שבהן הושמה במעצר בית אמרה סו צ'י כי הקפידה לשמור על אורח חיים פעיל אשר כלל [[מדיטציה]] יומית וקריאת ספרים רבים. כמו כן היא הרבתה להאזין לרדיו, בעיקר ל-[[BBC]], שם גם שמעה על הכוונה להעניק לה את פרס נובל לשלום. בשלל ראיונות שבה והדגישה כי מבחינתה מעצר הבית לא היה עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה.