תסמונת מטבולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikpoint (שיחה | תרומות)
הרחבה, תיקון קישור, הוספת מקור
אין תקציר עריכה
שורה 28:
 
==גורמי סיכון==
'''תזונה עשירה ב[[פחמימה|פחמימות]]''' גורמת לעליה בייצור חומצת שומן וטריגלצרידים בכבד (ועליה ברמת [[חומצה פלמיטית]] בתאים אדומים).
* '''השמנה''' – [[השמנה|השמנה בטנית]] הנמדדת בעזרת היקף המותניים היא אחד הסממנים העיקריים להימצאות התסמונת. עם זאת חשוב לזכור כי משקל גופם של חלק מהלוקים בתסמונת תקין.{{ש}}'''אורח חיים יושבני''': אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי, קשור באופן ישיר עם מאפיינים רבים של התסמונת. הסיכוי של אנשים שעוסקים בעבודה מול מחשב, או יושבים מול טלוויזיה מעל 4 שעות ביום, גדול פי שלושה מהאוכלוסייה הכללית.{{ש}}'''גיל''': מחקרים מראים קשר בין גיל האוכלוסייה לבין שכיחות התסמונת. כאשר נבדקה השכיחות בארצות הברית היא הייתה כ-7% בקבוצת גילאי 20-29 לעומת כ-44% בגילאי 60-69.
* '''סוכרת''' – מחלת הסוכרת נכללת בהגדרות ה-(NCEP (national cholesterol education program וה-(IDF (international diabetes foundation לתסמונת המטבולית. מוערך כי בערך ב-75% מהחולים [[סכרת|בסוכרת]] מסוג 2 או תנגודת [[אינסולין]] מופיעה גם התסמונת המטבולית.
'''השמנה''':* [[השמנה|השמנה בטנית]] הנמדדת בעזרת היקף המותניים היא אחד הסממנים העיקריים להימצאות התסמונת. עם זאת חשוב לזכור כי משקל גופם של חלק מהלוקים בתסמונת תקין.{{ש}}'''אורח חיים יושבני''': אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי, קשור באופן ישיר עם מאפיינים רבים של התסמונת. הסיכוי של אנשים שעוסקים בעבודה מול מחשב, או יושבים מול טלוויזיה מעל 4 שעות ביום, גדול פי שלושה מהאוכלוסייה הכללית.{{ש}}'''גיל''': מחקרים מראים קשר בין גיל האוכלוסייה לבין שכיחות התסמונת. כאשר נבדקה השכיחות בארצות הברית היא הייתה כ-7% בקבוצת גילאי 20-29 לעומת כ-44% בגילאי 60-69.{{ש}}'''סוכרת''': מחלת הסוכרת נכללת בהגדרות ה-(NCEP (national cholesterol education program וה-(IDF (international diabetes foundation לתסמונת המטבולית. מוערך כי בערך ב-75% מהחולים [[סכרת|בסוכרת]] מסוג 2 או תנגודת [[אינסולין]] מופיעה גם התסמונת המטבולית.{{ש}}'''מחלת לב כלילית''': שכיחות התסמונת בחולים עם מחלות [[מחלת לב כלילית]] היא כ-50%.{{ש}}'''[[היפוגונדיזם]] (חוסר בטסטוסטרון)''': חוסר בטסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית. כאשר אצל גברים חלה ירידה חריגה ברמת ההורמון טסטוסטרון בגוף, הם נמצאים בסיכון יתר לתסמונת מטבולית. כ-10% מבני ה-60-50 סובלים מירידה חריגה ברמות הטסטוסטרון בגוף, ומעל גיל 60 מדובר ב-20% מהגברים. נמצא קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להופעת מחלות לב ומחלות כלי דם, הפרעה בשומני הדם (Dyslipidemia), טרשת עורקים וסוכרת מסוג 2{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3354945/ Testosterone and metabolic syndrome: The link]}}, כך שחוקרים רבים סבורים שרמות נמוכות של טסטוסטרון הן חלק מהתסמינים המאפיינים תסמונת מטבולית, ואף מהוות גורם סיכון להופעתה{{הערה|1=[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_טיפול_בטסטוסטרון_בגברים_-_Testosterone_therapy_in_men "טיפול בטסטוסטרון בגברים", ד"ר משה שלו]}}.{{ש}}'''תרופות:''' [[גלוקוקורטיקואיד|גלוקוקורטיקואידים]] (סטרואידים נוגדי דלקת) ובעיקר בשימוש ממושך.
* '''תרופות''' – [[גלוקוקורטיקואיד]]ים (סטרואידים נוגדי דלקת) ובעיקר בשימוש ממושך.
 
'''השמנה''': [[השמנה|השמנה בטנית]] הנמדדת בעזרת היקף המותניים היא אחד הסממנים העיקריים להימצאות התסמונת. עם זאת חשוב לזכור כי משקל גופם של חלק מהלוקים בתסמונת תקין.{{ש}}'''אורח חיים יושבני''': אורח חיים יושבני, כנהוג בעולם המערבי, קשור באופן ישיר עם מאפיינים רבים של התסמונת. הסיכוי של אנשים שעוסקים בעבודה מול מחשב, או יושבים מול טלוויזיה מעל 4 שעות ביום, גדול פי שלושה מהאוכלוסייה הכללית.{{ש}}'''גיל''': מחקרים מראים קשר בין גיל האוכלוסייה לבין שכיחות התסמונת. כאשר נבדקה השכיחות בארצות הברית היא הייתה כ-7% בקבוצת גילאי 20-29 לעומת כ-44% בגילאי 60-69.{{ש}}'''סוכרת''': מחלת הסוכרת נכללת בהגדרות ה-(NCEP (national cholesterol education program וה-(IDF (international diabetes foundation לתסמונת המטבולית. מוערך כי בערך ב-75% מהחולים [[סכרת|בסוכרת]] מסוג 2 או תנגודת [[אינסולין]] מופיעה גם התסמונת המטבולית.{{ש}}'''מחלת לב כלילית''': שכיחות התסמונת בחולים עם מחלות [[מחלת לב כלילית]] היא כ-50%.{{ש}}'''[[היפוגונדיזם]] (חוסר בטסטוסטרון)''': חוסר בטסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית. כאשר אצל גברים חלה ירידה חריגה ברמת ההורמון טסטוסטרון בגוף, הם נמצאים בסיכון יתר לתסמונת מטבולית. כ-10% מבני ה-60-50 סובלים מירידה חריגה ברמות הטסטוסטרון בגוף, ומעל גיל 60 מדובר ב-20% מהגברים. נמצא קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להופעת מחלות לב ומחלות כלי דם, הפרעה בשומני הדם (Dyslipidemia), טרשת עורקים וסוכרת מסוג 2{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3354945/ Testosterone and metabolic syndrome: The link]}}, כך שחוקרים רבים סבורים שרמות נמוכות של טסטוסטרון הן חלק מהתסמינים המאפיינים תסמונת מטבולית, ואף מהוות גורם סיכון להופעתה{{הערה|1=[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Testosterone_therapy_in_men "טיפול בטסטוסטרון בגברים", ד"ר משה שלו]}}.{{ש}}'''תרופות:''' [[גלוקוקורטיקואיד|גלוקוקורטיקואידים]] (סטרואידים נוגדי דלקת) ובעיקר בשימוש ממושך.
==פתופזיולוגיה==
[[רקמת שומן]] משחררות כמות גודלה של [[חומצות שומן|חומצות שומן חופשיות]]. בכבד חומצות השומן החופשיות גורמות ליצור מוגבר של גלוקוז וטריגליצרידים ולהפרשה מוגברת של VLDL (very-low-density-lipoprotein) . במצב זה ישנה ירידה ב-HDL ועליה ב-LDL. חומצות שומן חופשיות מורידות את הרגישות לאינסולין בשרירים. עליה במעגל הגלוקוז וברמות חומצות השומן החופשיות מובילה להפרשה מוגברת של אינסולין בלבלב מצב שמוביל להיפר-אינסולימיה שתורמת ליתר לחץ-דם.