אן בנקרופט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 25:
==הקריירה==
בנקרופט, שהייתה שחקנית הצמודה לחוזה של האולפנים, עברה כעבור זמן ל[[ניו יורק]], כדי לפתח עצמה כשחקנית על פי ראות עיניה. היא הופיעה לצד [[הנרי פונדה]] בהפקת [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] למחזה "[[נדנדה בשניים]]" אותו ביים [[ארתור פן]], עליו זכתה ב[[פרס טוני]] כשחקנית משנה במחזה. שנתיים אחר כך זכתה פעם נוספת בפרס הטוני על ההצגה "עושת הנפלאות", שהתבסס על האוטוביוגרפיה של הסופרת [[הלן קלר]]. היא זכתה בפרס כשחקנית ראשית במחזה דרמה, אותו תפקיד בו זכתה ב[[פרס האוסקר]] שנתיים אחר כך [[עושת הנפלאות (סרט, 1962)|בגרסה הקולנועית לסרט]], אותו ביים ארתור פן, שביים גם את המחזה. ב-[[1970]] השתתפה בספיישל טלוויזיוני בשם "Annie: the Women in the Life of a Man", שזיכה אותה ב[[פרס אמי]], ובכך הייתה לאחת מרשימה מצומצמת של שחקנים שזכו בשלושה מארבעת הפרסים החשובים ביותר של תעשיית הבידור האמריקנית: פרס האוסקר, האמי והטוני.
תפקידיה הגדולים בקולנוע היו, בין השאר, בסרטים "[[אכלן הדלעת]]" (1964), עליו קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן [[1964]], כמו גם בפרס גלובוס הזהב, "[[שבע נשים]]" (1966), שביים [[ג'ון פורד]] ותפקידה הידוע מכל, כגברת רובינסון, לצד [[דסטין הופמן]] ב"[[הבוגר]]" (1967). היא גילמה בסרט שכנה מבוגרת המנהלת רומן עם בחור בן 21. השיר המפורסם של [[סיימון וגרפונקל]] "[[Mrs. Robinson]]", נכתב על דמותה של בנקרופט, ואף הופיע בפסקול הסרט. על תפקידה בסרט קיבלה בנקרופט פרס גלובוס הזהב שני, כשחקנית הקומית\מוזיקלית הטובה ביותר. היא הייתה גם מועמדת לפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר על תפקידה אך הפסידה לקת'רין הפבורן על נחש מי בא לסעוד.
| |||