חיל האוויר הישראלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (חזבאללה), סידור קטגוריות, הסרת קישורים עודפים, מתן שם לתמונה |
||
שורה 3:
| שם = זרוע האוויר והֶחלל
| צבע כותרת = 87CEFA
| צבע =
| סמל = [[קובץ:IAF New Logo 2019.png|90px|סמל חיל האוויר]] [[קובץ:IAF_Headquarters.png|100px]] [[קובץ:Air Force Ensign of Israel.svg|200px]]
| כיתוב סמל = [[סמלי כומתה בצה"ל|סמל חיל האוויר]], [[תג יחידה|תג מפקדת חיל האוויר]] ו[[דגל חיל האוויר הישראלי|דגל חיל האוויר]]
| מוטו =
| כינוי =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל|30|+}}
| יחידת אם =
| סוג היחידה = [[חיל אוויר]]
| בסיס האם = מחנה מטכ״ל
| הקמת היחידה = [[1947]] כ"שירות האוויר"; אפריל [[1948]] כ"חיל האוויר"
| מקים היחידה =
| פירוק היחידה =
| מלחמות = כל [[מלחמות ישראל]]
| כוח אדם = 38,000 חיילים סדירים{{ש}} 55,000 חיילי מילואים
שורה 53:
'''מינהל בטיחות ובקרת איכות (מבק"א)''' - מנחה מקצועי בתחום בטיחות הטיסה וחקירת תאונות טיסה, בטיחות בעבודה ובקרת איכות. בראש מבק"א עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
'''מינהל תקציב ובקרה (מת"ב)''' -
===בסיסי טיסה===
שורה 73:
| רוחב2 = 32.665
| סוג2 = שדה תעופה נוסף
| שם3 =
| אורך3 =
| רוחב3 =
| סוג3 = שדה תעופה נוסף
| שם4 = [[הקריה]]
שורה 190:
מערך התובלה מפעיל מטוסים מדגמי '''[[C-130 הרקולס]]''' ("'''קרנף'''"), '''[[C-130J סופר הרקולס]]''' ("'''שמשון'''") '''[[בואינג 707]]''' ("'''ראם'''") ו'''[[בוננזה A36]]''' ("'''חופית'''") מתוצרת [[ביצ'קראפט]], שהחליף את ה[[TB-20 טרינידאד]] ("פשוש"). מטוסים קלים רבים שירתו בחיל האוויר עוד לפני הקמתו הרשמית, ובהם [[אוסטר אוטוקרט]] ("פרימוס"), [[ביצ'קראפט בוננזה]], [[גראמן G-44 ווידג'ן]], [[מיילס איירוואן|מיילס איירוואן M-57]], [[ריפבליק RC-3 סי-בי]] ([[מטוס ימי]]), [[R.W.D. 13]]{{כ}}, [[R.W.D. 15]], ועוד. כמו כן שירתו בחיל מטוסי תובלה גדולים יותר, ובהם [[דראגון רפיד]], [[לוקהיד הדסון]], [[נורדואין UC-64A נורסמן]], וכן מטוסי תובלה כבדים יחסית כמו [[קרטיס C-46 קומנדו]], [[לוקהיד 18 לודסטאר]], [[לוקהיד קונסטליישן]], [[PBY קטלינה]], [[דאגלס DC-3 דקוטה]] ו-[[דאגלס DC-4|C-54 סקיימאסטר]]. מטוסים אלה נרכשו בשנותיה הראשונות של המדינה מכל הבא ליד; חלקם הגדול שירת שנה או שנתיים בלבד ואז הוצא משירות, אם כתוצאה מבעיות טכניות או מאי התאמה למטרות החיל.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] רכש חיל האוויר את מטוס התובלה [[נורד 2501 נוראטלס]], ובשנות ה-70 נוסף לחיל מטוס ה[[בואינג 377 סטרטוקרוזר]] שכונה בחיל האוויר "ענק". באותן שנים רכש חיל האוויר גם מטוסי קישור קטנים יותר: [[פילטוס PC-6A טורבו-פורטר]], [[דורניר Do 27 (דרור)]], [[צסנה]] 180 ו-205, ו[[אירוספסיאל סוקאטה ראלי]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הפעיל חיל האוויר את ה[[ביצ'קראפט B-80]] "קווין אייר", שכונה בחיל האוויר "זמיר", ומטוסי "[[ערבה (מטוס)|ערבה]]" מתוצרת [[התעשייה האווירית]]. באותן שנים נכנסו לשירות גם ה"קרנף" וה"ראם".
בשנות ה-80 החל מערך הבקרה והמודיעין של חיל האוויר להפעיל מטוסי בקרה, שליטה והתראה מוקדמת מסוג [[E-2 הוקאיי|E-2C הוקאי]] שכונה "דיה" וכן מטוסי [[גראמן OV-1 מוהוק]], "עטלף", ומטוסים מסוג "[[קינג אייר|ביצ'קראפט קינג אייר]]", וכן דגם מתקדם יותר של המטוס שזכה לכינוי "[[צופית (מטוס)|צופית]]" ונכנס לשירות ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. כמו כן הפעיל חיל האוויר הישראלי מטוסים מסוג [[שחף (מטוס)|סי-סקאן]] ("שחף") תוצרת [[התעשייה האווירית]], לצורך משימות סיוע אווירי עבור [[חיל הים הישראלי|חיל הים]], וכן מטוסי סיור ותצפית [https://www.iaf.org.il/197-18253-he/IAF.aspx?indx=3 דורניר DO-28] "עגור".
בשנת [[2005]] החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה"'''נחשון'''", מטוסי מנהלים מסוג [[גאלפסטרים 5|גאלפסטרים V]] שהוסבו לתצורת איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין אותות]] (סיגינט) שזכה לכינוי "'''שביט'''", ולתצורת בקרה אווירית, שזכה לכינוי "'''עיטם'''".
שורה 321:
'''מפקד חיל האוויר הישראלי''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''מח"א''') הוא [[קצין (צבא)|קצין]] בדרגת [[אלוף]].
ספירת מפקדי חיל האוויר הרשמית מתחילה בישראל עמיר, אך למעשה לפניו מונו שני מפקדים: [[יהושע אשל|יהושע אייזיק (אשל)]], שהיה מפקד "המועצה הכללית לתעופה" ומפקד [[שירות האוויר]] של [[ההגנה]] עוד בטרם שינה זה את שמו ל"חיל האוויר" ו[[אלכס זילוני]], ששירת כמוביל ב[[חיל האוויר המלכותי]] של [[בריטניה]], אשר החליף אותו
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
|'''שם'''
|'''תמונה'''||'''תקופת כהונה כמפקד החיל''' || '''הערות'''
|-
| [[ישראל עמיר]]
|[[קובץ:Israel Amir V04 1842.jpg|מרכז|129x129 פיקסלים]]||[[מאי]] [[1948]] - [[יולי]] 1948 ||מקים החיל. לא היה [[טייס]]
|-
| [[אהרון רמז]]
|[[קובץ:Aharon Remez.jpg|מרכז|131x131 פיקסלים]]||[[יולי]] [[1948]] - [[דצמבר]] [[1950]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת העצמאות]]
|-
| [[שלמה שמיר]]
|[[קובץ:Shlomo Shamir.jpg|מרכז|165x165 פיקסלים]]||[[דצמבר]] [[1950]] - [[אוגוסט]] [[1951]] || מקים [[מערך ההגנה האווירית|מערך הנ"מ]] בחיל. כיהן לפני כן [[מפקד חיל הים הישראלי|כמפקד]] השני של [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]
|-
| [[חיים לסקוב]]
|[[קובץ:Chaim Laskov.jpg|מרכז|150x150 פיקסלים]]||[[אוגוסט]] [[1951]] - [[מאי]] [[1953]] ||לימים ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] החמישי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. לא היה טייס
|-
| [[דן טולקובסקי]]
|[[קובץ:Dan Tolkovsky.jpg|מרכז|165x165 פיקסלים]]||[[מאי]] [[1953]] - [[יולי]] [[1958]] ||מפקד החיל במעבר ל[[מטוס סילון|עידן הסילון]] וב[[מלחמת סיני]]
|-
| [[עזר ויצמן]]
|[[קובץ:ויצמן חתוך.jpg|מרכז|147x147 פיקסלים]]||[[יולי]] [[1958]] - [[אפריל]] [[1966]] ||לימים ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] השביעי של [[ישראל|מדינת ישראל]]
|-
| [[מרדכי הוד]]
|[[קובץ:Mordechai Hod Israeli officers with president Zalman Shazar at Beit Hanassi in Jerusalem. June 1967. D60-019 (cropped).jpg|מרכז|165x165 פיקסלים]]||[[אפריל]] [[1966]] - [[מאי]] [[1973]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת ההתשה]]
|-
| [[בני פלד]]
|[[קובץ:BeniPeled.jpg|מרכז|121x121 פיקסלים]]||[[מאי]] [[1973]] - [[אוקטובר]] [[1977]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מבצע יונתן]]
|-
| [[דוד עברי]]
|[[קובץ:David Ivry.jpg|מרכז|110x110 פיקסלים]]||[[אוקטובר]] [[1977]] - [[דצמבר]] [[1982]] ||מפקד החיל ב[[מבצע ליטני]], [[מבצע אופרה]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| [[עמוס לפידות]]
|[[קובץ:עמוס לפידות.jpg|מרכז|110x110 פיקסלים]]||[[דצמבר]] [[1982]] - [[ספטמבר]] [[1987]] ||מפקד החיל ב[[מבצע משה]] וב[[מבצע רגל עץ]]
|-
| [[אביהו בן-נון]]
| ||[[ספטמבר]] [[1987]] - [[ינואר]] [[1992]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת המפרץ]] וב[[מבצע שלמה]]
|-
| [[הרצל בודינגר]]
|[[קובץ:Herzel Bodinger.jpg|מרכז|110x110 פיקסלים]]||[[ינואר]] [[1992]] - [[יולי]] [[1996]] ||מפקד החיל ב[[מבצע דין וחשבון]] ו[[מבצע ענבי זעם]]
|-
| [[איתן בן-אליהו]]
|[[קובץ:איתן בן-אליהו במדים.jpg|מרכז|126x126 פיקסלים]]||[[יולי]] [[1996]] - [[אפריל]] [[2000]] ||
|-
| [[דן חלוץ]]
|[[קובץ:Dan Halutz 2.jpg|מרכז|118x118 פיקסלים]]||[[אפריל]] [[2000]] - אפריל [[2004]] ||מפקד החיל ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ולימים הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל
|-
| [[אליעזר שקדי]]
|[[קובץ:אליעזר שקדי.jpg|מרכז|110x110 פיקסלים]]||[[אפריל]] [[2004]] - [[מאי]] [[2008]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת לבנון השנייה]] וב[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|מבצע מחוץ לקופסה]]
|-
| [[עידו נחושתן]]
|[[קובץ:Maha.jpg|מרכז|168x168 פיקסלים]]||[[מאי]] [[2008]] - מאי [[2012]] ||מפקד החיל ב[[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
| [[אמיר אשל]]
|[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Major General Amir Eshel.jpg|מרכז|153x153 פיקסלים]]|| מאי [[2012]] - אוגוסט [[2017]] || מפקד החיל ב[[מבצע עמוד ענן]] וב[[מבצע צוק איתן]]
|-
|-
| [[עמיקם נורקין]]
|[[קובץ:David Goldfein attends Israeli Air Force change of command ceremony, August 2017 (36173941550a).jpg|מרכז|115x115 פיקסלים]]|| אוגוסט [[2017]] - מכהן ||
|-
שורה 517:
===מלחמת לבנון השנייה===
ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ביצעו [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] של חיל האוויר מספר חסר תקדים של 10,337 גיחות והשמידו אלפי מטרות תשתית ויעדים של ארגון [[חזבאללה]] ב[[ביירות]] וב[[דרום לבנון]], בהם: גשרים, מפקדות, בונקרים, מחסני אמל"ח, משגרי רקטות, צירי תנועה ראשיים, משאיות רקטות מסוריה וכלי רכב של הארגון, כשגולת הכותרת של תקיפות אלו היא [[מבצע משקל סגולי]] להשמדת מערך הרקטות ארוך הטווח של
[[קובץ:F-16Isufa002.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] מדגם [[F-16I סופה]]. מטוסים אלה ביצעו מספר רב של גיחות הפצצה במלחמת לבנון השנייה]]
שורה 586:
[[קובץ:Israeli Air Force F-15i "Ra'am" 227 of 69 Squadron "The Hammers Squadron" (20238386734b).jpg|ממוזער|250px|מטוסי קרב ותקיפה מדגם [[F-15I רעם]] נטלו חלק חשוב ב[[הפצצה טקטית|הפצצות]] ב[[סוריה]].]]
[[קובץ:F-35I - Air Force Fly By on Tel Aviv Beach 2019 IMG 3716.JPG|ממוזער|250px|מטוס ה-[[F-35I אדיר]] רשם טבילת אש מבצעית ותקיפת בכורה עולמית.]]
ב-[[2018]] חלה הסלמה ב[[הסכסוך האיראני-ישראלי|עימות בין איראן לישראל]]. ב[[העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018)|עימות אווירי בפברואר 2018]] הפיל מסוק קרב [[AH-64D אפאצ'י לונגבו]] של [[טייסת 113]] [[כלי טיס בלתי מאויש]] [[איראן|איראני]] מדגם [[סאעקה]] שחדר לשטח ישראל. בתגובה לניסיון החדירה תקף חיל האוויר את [[שדה התעופה T-4]] ב[[סוריה]] ממנו המריא הכטב"ם והשמיד את קרון הבקרה שלו. במהלך החזרה מהתקיפה הפיל [[חיל ההגנה האווירית הסורי]] מטוס [[F-16I סופה]] מעל שטח ישראל. הטייסים נטשו בשלום וחולצו. כתוצאה מכך עלתה הפעילות הישראלית נגד התבססות איראן בסוריה מדרגה וחיל האוויר שימש כמוציא לפועל של רוב התקיפות נגד מטרות איראניות וסוריות המיוחסות לישראל. ב-[[9 באפריל]] [[תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018)|תקף חיל האוויר]] בשנית את שדה התעופה T-4, השמיד מטרות איראניות והרג 9–11 חיילים מ[[משמרות המהפכה האסלאמית]]. ב-[[29 באפריל]] חיל האוויר [[תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018)|תקף והשמיד]] [[בונקר]]ים ומחסני טילים איראניים, והשמיד כ-200 [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] ומספר [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]. בתקיפה נהרגו למעלה מ-19 חיילים במשמרות המהפכה האיראנית. ב-[[10 במאי]], בתגובה לירי רקטות [[פג'ר-5]] איראניות על ישראל, ביצע חיל האוויר את [[מבצע בית הקלפים]]: תקיפה נרחבת של עשרות מטרות ובסיסים של משמרות המהפכה האסלאמית ו[[כוח קודס]] בסוריה. חרף האזהרה הישראלית, מספר סוללות [[נ"מ]] ו[[טק"א]] של חיל ההגנה האווירית הסורי שיגרו למעלה מ-100 טילי קרקע-אוויר לעבר המטוסים הישראליים אך לא הצליחו לפגוע בהם, ובתגובה הן הושמדו. לדברי צה"ל, הייתה זו התקיפה הנרחבת ביותר של ישראל בסוריה מאז [[1974]]. תקיפות חיל האוויר המשיכו גם ב-[[2019]] וכללו בנוסף למשלוחי ומחסני טילים גם מטרות של
ביולי [[2019]] הותקפו ב[[עיראק]] מספר בסיסי טילים ומחסני תחמושת של מיליציות פרו-איראניות, מקורות זרים דיווחו שאת התקיפות ביצעה ישראל באמצעות מטוסי [[F-35I]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים.
שורה 676:
{{צבא הגנה לישראל}}
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי|*]]▼
[[קטגוריה:צה"ל: זרועות ופיקודים|אוויר]]
[[קטגוריה:ישראל: תעופה]]
[[קטגוריה:חילות אוויר לפי מדינה|ישראלי, חיל האוויר]]
▲[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי|*]]
[[קטגוריה:זרוע האוויר והחלל]]
| |||