שער המוגרבים – הבדלי גרסאות

אל השער הובילה [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללת עפר]] – "מעלה המוגרבים" – שהייתה בנויה על גבי הבית היחיד של שכונת המוגרבים שלא נהרס (משום שהיה רשום ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|טאבו]] כ[[קדושה (יהדות)|קדוש]]), עקב התמוטטות של אחד מהקירות התומכים של הסוללה לכיוון רחבת הכותל המערבי ב[[שלג]]ים בחודש פברואר [[2004]] הוחלט לפרקה.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|התמוטטות הקיר ליד הכותל המערבי עלולה להיות רק ההתחלה|1.1559023|16 בפברואר 2004}}}} בינואר [[2005]] החליטה [[ממשלת ישראל]] על תוכנית לשיקום השער והסוללה, על ידי [[הקרן למורשת הכותל המערבי]], שתיכננה במקום [[גשר]] [[מונומנט]]לי. בתחילת [[2007]] הוחל בפירוק הסוללה לצורך עבודות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], שרק לאחריהן ניתן יהיה להתחיל בעבודות הבנייה.{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|רשות העתיקות תפרק את מעלה המוגרבים בהר הבית|932633|30 ביוני 2006}}}} פעולות אלה לוו ב[[מהומה|מהומות]] מצד [[ערביי ישראל]] וה[[פלסטינים]], תוך קריאות חריפות מצד מנהיג [[הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית]], [[ראאד סלאח]].{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, נדב שרגאי, ג'קי חורי|השייח סלאח הורחק מהעיר העתיקה, ומאיים לשוב אליה|1.1384692|7 בפברואר 2007}}}} באוקטובר 2011 הודיע מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, להנהלת הקרן למורשת הכותל על קיום סכנה מיידית לגשר, וחודשיים לאחר מכן שלח מכתב שני עם צו לסגירה מיידית של הגשר.

 

 

ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] חשש ממהומות של הפלסטינים, והורה שלא להחליף את הגשר. כעבור שלושה ימים התקבלה פשרה שלפיה יתבצעו עבודות לחיזוק הגשר, והגשר נפתח מחדש למעבר.