קיילי מינוג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 43:
[[שנות ה-90 של המאה ה-20|העשור החדש]] הביא איתו התפתחות חשובה הן בתדמיתה של קיילי מינוג והן במוזיקה שלה, בעקבות הרצון שלה לייסד זהות אומנותית משלה. הסינגל העשירי שלה, "Better The Devil You Know", שיצא באפריל [[1990]], היה הרבה יותר בוגר ומחודד מלהיטיה הקודמים, והקליפ החדשני והמפתיע הפך לשיחת היום. עד מהרה השיר הפך ל"המנון" של מעריצי קיילי מינוג במשך העשור הבא. בתחילת 1990, יצאה מינוג גם ל[[סיבוב הופעות|מסע ההופעות]] העולמי הראשון שלה, שאפשר לה לבוא במגע עם המעריצים שלה וללמוד להכיר אותם, ולמעריצים הייתה הזדמנות ראשונה לראות את הזמרת פנים מול פנים ולהכיר אותה בצורה שונה ממה שהיו רגילים; עד היום ישנם מעריצים רבים שנשבו בקסמה עוד בתקופה ההיא. בנובמבר 1990 הוציאה מינוג את אלבומה השלישי, [[Rhythm of Love]], שהיה האלבום הראשון שהיא השתתפה בכתיבת השירים שלו, ויצאו ממנו, בנוסף ל-"Better The Devil You Know" עוד שלושה להיטים: "Step Back In Time", שיר [[רטרו]] למוזיקת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], "What Do I Have To Do" ו-"Shocked", כולם התקבלו למרבה הפליאה בברכה בקרב חובבי הדאנס (וחלקם אפילו הושמעו במועדונים), בקרב קהילת ה[[הומוסקסואליות|הומואים]] ואפילו [[מבקר מוזיקה|מבקרי המוזיקה]] ברובם התייחסו לאלבום בצורה יותר חיובית מאשר לאלבומיה הקודמים. תוך זמן קצר, "Better The Devil You Know" ושאר הסינגלים שיצאו מ-Rhythm of Love, הפכו לקלאסיקות.
האלבום הרביעי [[Let's Get
באוגוסט 1992, יצא האוסף של כל הסינגלים של מינוג עם PWL,{{כ}} [[Greatest Hits (אלבום של קיילי מינוג, 1992)|Greatest Hits]], שהגיע באופן מפתיע לאלבום להיטים, למקום הראשון בבריטניה ובמקומות נוספים בעולם. באלבום הלהיטים היה שיר נוסף, "Where In The World", ושני להיטים חדשים נוספים: השיר האירוני "{{משמאל לימין|What Kind Of Fool (Heard All That Before)}}", וגרסת כיסוי ללהיט משנת 1980, "Celebration" של קול אנד דה גאנג. בכך נסתיימה תקופה בקריירה של קיילי מינוג, והיא נפרדה סופית מ-PWL.
שורה 50:
לאחר שנפרדו דרכן של קיילי מינוג וחברת התקליטים השוקעת PWL, מינוג נותרה ללא חוזה במשך כמה חודשים למרות הצעות בלתי פוסקות מצד ענקיות מוזיקה, בינן גם EMI (חברת התקליטים הנוכחית של מינוג, נכון ל-[[2006]]). deConstruction, [[חברת תקליטים עצמאית]], שנחשבה לבעלת סאונד משובח של אומני Underground ודאנס, הציעה גם היא למינוג חוזה לשני אלבומים ובנוסף אלבום אוסף להיטים. בסופו של דבר, החליטה מינוג את בחירתה: באפריל [[1993]] הכריזו קיילי מינוג וחברת התקליטים דיקונסטרקשן (deConstruction) על שיתוף פעולה. מינוג, אשר במשך שנות הקריירה שקדמו לחתימת החוזה לא זכתה לחופש האומנותי אותו רצתה בתקופת PWL, ואילו דיקונסטרקשן הציעה לה את כל החופש אותו רצתה.
אחרי האלבום "Let's Get
"[[Confide in Me]]" הגיע לתחנות הרדיו והטלוויזיה ועמו הגיע הד תקשורתי עצום. קיילי מינוג, בתדמית בוגרת ומתוחכמת, זיעזעה את המעריצים שלה עם שיר השונה באופן קיצוני מכל דבר שהם היו רגילים אליו. אל השיר התלווה קליפ, בו משחקת מינוג שש [[זנות|זונות]]. הקליפ השערורייתי והפזמון המידבק מביאים את אחת הקלאסיקות הנחשבות ביותר של הזמרת. השיר זיעזע את המצעדים בעולם וכולם היו מוכנים לצאתו גם ב[[ארצות הברית]]; אלא שברגע האחרון, חברת התקליטים בארצות הברית, Imago, פשטה רגל ממש לפני שהסינגל יצא, מה שגרם להפסקת הייצור והקידום שלו וכישלונו היחסי כשהוא הצליח להגיע רק למקום ה-39 בטבלת המועדונים האמריקאית.
|