גל הירש – הבדלי גרסאות

גל הירש נולד ליצחק ורחל וגדל ב[[ערד]], בן לאחת ממשפחות המתיישבים הראשונים ביישוב. סבותיו משני הצדדים שירתו ב[[ההגנה|הגנה]].{{דרוש מקור}} הוא למד ב[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[הגימנסיה העברית "הרצליה"|הגימנסיה העברית הרצליה]] ב[[תל אביב]] בעקבות מותו של בן דודו אמנון הגר הטייס ב[[אסון הנ"ד]].

בשנת [[1982]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] והתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. עבר את ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]] ליחידות החטיבתיות והתקבל ל[[חטיבת הצנחנים#סיירת צנחנים|סיירת צנחנים]]. עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]],{{הערה|1=גל הירש, '''סיפור מלחמה סיפור אהבה''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[2009]], עמוד 24, "המסע שלנו במסלול הסיירת החל. שמחתי גם שמרק לי, מי שקיבל אותי לצנחנים, מונה ל[[מפקד צוות|מפקד הצוות]] שלנו. בתוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בלבנון, סמוך לביירות. צעירים מאוד וכבר בפעילות מבצעית שם. פעלנו בביירות, בהרי השוף, בג'בל ברוך, בדאמור ובמונטה ורדה, ובמקומות רבים נוספים. מרק ידע להיות אדם ומפקד. לימים, כשהודיע לי בנמל התעופה של ביירות בשיחה לבבית ליד הברזייה, כי הוא עוזב אותנו, הצטערתי צער גדול. מחליפו שי היה קפדן נוקשה ומקצועי, אך אני חב לו רבים מן הערכים שאותם אני נושא עד היום. הסיירת הייתה גורם משמעותי מאוד בתהליך הפיכתי למפקד, וממנה לקחתי את הגישה ה[[ספרטה|ספרטנית]], 'יש ספק – אין ספק', את המקצוענות, את הנחישות והקשיחות ללא גבולות, ואת הידיעה שאין משימה שלא אוכל לבצעה, כי הדברים תלויים בעיקר בי. עברנו במסלול הסיירת משימות כה קשות ומחשלות, עד שיצאתי משם אל קורס הקצינים ב[[בית הספר לקצינים של צה"ל|בה"ד 1]] כשניסיוני רב והביטחון העצמי שלי גבוה".}} אותו סיים כחניך מצטיין. עם סיום הקורסקורס קצינים שירת כמפקד צוות בבה"ד 1 לפני שחזר לחטיבת הצנחנים, לתפקיד [[מפקד מחלקה|מפקד צוות]] בסיירת הצנחנים.{{הערה|1=גל הירש, '''סיפור מלחמה סיפור אהבה''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 25, "באולם 206 המפורסם שבבה"ד 1 כונסו לשיחת פתיחה עשרות אנשי סגל הבסיס. [[שאול מופז|מופז]] הרצה על [[מבצע כותונת|פעולת]] סיירת הצנחנים ב[[סוריה]] במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]], ולהפתעתי פנה אלי באופן אישי לפני כולם: 'גל הירש, אל תהיה מדוכדך. אתה תהיה מפקד צוות בסיירת הצנחנים.' לאחר הכינוס הזמין אותי למשרדו. עמדו דמעות בעיני. אבל הוא התעקש שאהיה מפקד צוות בבה"ד 1, אכשיר קצונה ואחר כך אחזור לסיירת. מופז גם רמז לי בחיוך שאחזור לחטיבת הצנחנים יחד איתו".}} כמפקד צוות פעל עם חייליו בגזרת [[איו"ש]] ו[[דרום לבנון]]. באחד המבצעים בלבנון, בסמוך לכפרים יעטר וכפרא, התגלה הכוח שבפיקודו על ידי מחבלים. הירש וצוותו לחמו במחבלים תחת אש [[מרגמה|מרגמות]] ובסיוע [[בל AH-1 קוברה|מסוקי קרב]] ולעת ערב ניתקו מגע ושבו לשטח ישראל.{{הערה|1=גל הירש, '''סיפור מלחמה סיפור אהבה''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 26–27, "במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים הייתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה".}} בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים ובבה"ד 1. במאי [[1988]], כשעמד להתמנות למפקד ה[[חטיבת הצנחנים#חבלה מוצנחת|פלחה"ן]] בחטיבה, וכבר היה בחפיפה עם המ"פ הקודם, [[רוני אלשיך]], השתתף ב[[מבצע חוק וסדר]]{{הערה|{{nrg|[[עמיר רפפורט]]|מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד|761/977|19 ביולי 2008|1|1}}.}} כמפקד כוח עצמאי, והוביל את חייליו בלחימה בתעלות הקשר וכנגד העמדות המבוצרות שבנו המחבלים בכפר.{{הערה|1= גל הירש, '''סיפור מלחמה סיפור אהבה''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 38–59}} במבצע הרגו הצנחנים עשרות מחבלי [[חזבאללה]] בעוד שלצה"ל היו שלושה הרוגים, ובהם אחד מחבריו הקרובים של הירש.{{הערה|שם=עמוס הראל|{{הארץ|עמוס הראל|סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה|1.1153220|12 בנובמבר 2006}}}}