רגליים יחפות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אומנות ובידור: תיקון קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 107:
[[קובץ:Joss Stone HagenU.jpg|200px|ממוזער|ה[[זמרת]] הבריטית [[ג'וס סטון]] מופיעה יחפה על הבמה.]]
בקרב חלק מהאומנים ואנשי הבידור התפתחה סוג של תרבות במה של הופעה יחפה.
זרם של רקדנים יחפים בראשית [[המאה ה-20]]20 ערערו על המסורת של הריקוד הקלאסי ושל השמרנות החברתית שלא הייתה מורגלת בהופעה יחפה, אלא אך ורק עם מנעלים כאלו ואחרים. במשך עשרות שנים נתפסו הרגליים היחפות כגסות, ולא משנה עד כמה היו הרקדניות היחפות נחושות להציג את רצינותן ואמינותן בהתייחסות למוזיקה רוחנית, אמנותית והיסטורית. ריקוד יחף היה קשור קשר בל יינתק בתודעה הציבורית עם חוסר יושרה והצגת סוג של מיניות.
 
ב-[[1908]] זעזעה [[מאוד אלן]] את מתפקדי ה[[תיאטרון]] הלונדוני והציגה את ריקוד התשוקה היחף שלה ''salome''. התצוגה השערורייתית הציבה אותה כהתגלמות של תאווה. עבור רבים, ריקוד יחף ייצג לא רק את החופש והאימה של המיניות המודרנית, אלא את ההתקדמות וההופעה של התרבות החדשה והגבוהה.{{הערה|Benstock, Shari; Ferriss, Suzanne, eds. (2001). [https://books.google.co.il/books?id=tUK8BP7OOJQC&printsec=frontcover&dq=Footnotes:+On+Shoes&q=&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q=Footnotes%3A%20On%20Shoes&f=false Footnotes: On Shoes]. Rutgers University Press. pp. 276–78. {{ISBN|0-8135-2870-4}}.}}