|
=== תכונות הפסולת הביתית ===
#'''רטיבות '''– גוף הצמחים ובעלי החיים מורכב מאחוז גבוה של מים (כ- 70%). לכן החומרים האורגניים בפסולת שמקורם בשיירי פירות וירקות ומזונות אחרים מכילים כמות גבוהה של מים. בישראל הפסולת רטובה במיוחד בגלל הכמות הגבוהה של החומרים האורגניים. הם נקראים חומרים רקבוביים. באריזות שהכילו נוזלים, נותרו שאריות מהנוזלים והם מרטיבים את הפסולת המוצקה. בעת איסוף הפסולת ודחיסתה, עובר חלק מן הרטיבות גם למרכיבים של פסולת שלא הכילו מים במקור, ובעיקר למרכיבים הסופגים מים כמו מוצרי נייר וטקסטיל. בישראל הפסולת רטובה במיוחד בגלל הכמות הגבוהה של החומרים האורגניים המצויים בפסולת ובגלל האקלים הלח באזורים רבים בארץ. הפסולת הביתית מכילה כ-60% נוזלים.
#'''ערך היסק''' – בעת שריפת פסולת מוצקה משתחרר חום רב. כמות החום (האנרגיה) שניתן להפיק משריפת ק"ג פסולת מציינת את ערך ההיסק. יחידות ערך ההיסק הן קילו קלוריות לק"ג (ק"קל/ק"ג). מקובל לשרוף את האשפה במשרפות מיוחדות ולנצל את החום הרב שמשתחרר לצורך הפקת אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת קיטור והעברתו לטורבינה. לכן חשוב לדעת את ערך ההיסק של הפסולת. ערך זה תלוי בכמות החומרים הדליקים שבפסולת (נייר, [[קרטון]], עץ, חומרים אורגניים) ובכמות המים שבפסולת (אידוי המים צורך אנרגיה).ערך היסק גבוה יתקבל ככל שכמות החומרים הדליקים תהיה גבוהה יותר וכמות המים נמוכה יותר. ערך ההיסק של הפסולת בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות כמו למשל ארצות הברית בשל האחוז הגבוה של חומרים אורגנים בפסולת ובשל תכולת המים הגבוהה שבפסולת.
#'''אי יציבות וריחות''' – שיירי המזון מוכרים למפרקים בטבע ולכן הם מפורקים בפירוק אירובי כאשר הם על פני ערימות הפסולת (שם יש חמצן), ובפירוק אנאירובי כאשר הם בתוך ערימת הפסולת (שם אין חמצן).
בפירוק אירובי נוצרים גזים, בעיקר פחמן דו-חמצני (CO<sub>2</sub> ) ומים (H<sub>2</sub>O), שאינם גורמים למטרדים, ותוך מספר שבועות מתקבלים חומרים יציבים יחסית המשמשים כחומרי [[דשן]].
לכן, צריך לאוורר ולערבל את ערימות האשפה על מנת לאוורר אותן ולהכניס לתוכן אוויר. לצורך פירוק אירובי צריך לשמור על תנאי רטיבות, טמפרטורה ואוורור מתאימים.
בפירוק אנאירובי נוצרים גזים שונים, רעילים ובעלי ריח חריף כמו: אמוניה (NH<sub>3</sub>), מימן גופרי (H<sub>2</sub>S), ומתאן ((CH<sub>4</sub>, העלולים לסכן בני אדם ובעלי חיים. נוסף לכך, גז ה[[מתאן]] הוא גז דליק העלול לגרום להתלקחותן של שריפות בערימות הפסולת.
תהליכי הפירוק האנאירובי איטיים יותר ונמשכים שנים רבות בשל זמן הפירוק הארוך ולכן האשפה הופכת למטרד תברואתי וסביבתי. ככל שהפסולת תהיה רטובה יותר יתחיל בה פירוק אנאירובי.
לחומרי המזון נמשכים בעלי חיים שונים כמו מכרסמים ועופות העלולים להעביר חיידקים פתוגנים (מחוללי ומעבירי מחלות) מהאשפה היישר לבעלי החיים ולאדם. כמו כן, אם אתר האשפה נמצאת ליד שדה תעופה, הציפורים מהוות מטרד למטוסים.
הפסולת הביתית היא פונקציה של אזור המגורים, מספר התושבים באותו האזור ורמת הצריכה. החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ניתן לראות עליה בכמות הפסולת השנתית בכל אזורי הארץ.
== היסטוריה ==
| 