הבדלים בין גרסאות בדף "תהילים כ"ז"

הסרת רווחים קשיחים לא נחוצים, replaced:   ← (9)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(הסרת רווחים קשיחים לא נחוצים, replaced:   ← (9))
 
== המזמור בתפילה ==
נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות,{{הערה|בחלק מקהילות אשכנז המערבי לא נתקבל המנהג לומר מזמור זה בציבור. עיין מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 19. גם לדעת [[הגר"א]] אין אומרים מזמור זה. [[מעשה רב]], [[s:מעשה_רב_הלכות_פסוקי_דזמרה_וקריאת_שמע_ותפילה#נג|הלכות תפילה סי' נג]]. ויש קהילות אשכנז המערבי שאומרים אותו רק בשחרית אבל לא בערבית, ויש שנוהגים שלא לומר אותו בשבת.}} מ[[ראש חודש]]  אלול{{הערה|ברוב הקהילות מיומו השני של ראש חודש - כלומר מא' אלול (קיצור שולחן ערוך קכח, ב'), ובחסידות חב"ד מיומו הראשון של ראש חודש - ל' אב (ספר המנהגים - מנהגי חב"ד)}} ועד  [[הושענא רבה]].{{הערה|ובחו"ל, הרבה נוהגים לאומרו עוד יום, עד (ולא עד בכלל) שמחת תורה.}} והוא נאמר  פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]]  לאחר אמירת [[עלינו לשבח]]  בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת  [[שיר של יום]]), וכן ב[[תפילת מנחה]]  ל[[נוסח ספרד]], ול[[נוסח אשכנז]]  המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.
 
המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי בטחונו בטובו של ה'. המשאלה המרכזית היא לזכות להיות תמיד בבית ה' (להאמין בטובו תמיד). לסיום מתפלל המשורר שיזכה לביטחון זה, ויסיר ה' מעליו את המונעים מזה{{הערה|פירוש המלבי"ם למזמור}}.
=== טעם אמירתו ===
טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:
* יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]]  על פסוקו הראשון של הפרק: {{ציטוטון|רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.}} ויש שהוספיו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז ל[[חג הסוכות]].
* טעם נוסף כתב ב[[שבתי סופר#סידורו|סידור רבי שבתי]] "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים".{{הערה|הובא בליקוטי מהרי"ח (חלק ג, דף נו, ב).}}
* עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא|ח"ה, דברים, עמ' מד}}