התקפת שיבוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שיטות התקפת שיבוש: קישורים פנימיים |
←מדידים סטטיסטיים: הגהה, replaced: אגרסיבים ← אגרסיביים |
||
שורה 16:
# '''מדידת עוצמת השידור''' - זיהוי זה מתבסס על דגימת עוצמת השידור של הרשת לאורך זמן כך שברגע שמתרחשת התקפת שיבוש היא משפיעה מיידית על העוצמה לאורך זמן כך שאפשר לזהות את האירוע. כמובן ששיטה זו אינה מאפשרת זיהוי של שיבוש ריאקטיבי או אקראי, ואינה מאפשרת הבחנה בין רשת עמוסה לבין שיבוש מטעה.{{הערה|שם=Rutgers_2|1=Wenyuan Xu, Wade Trappe, Yanyong Zhang and Timothy Wood, [http://www.cs.utexas.edu/~lili/classes/F08/reading2/40.pdf The Feasibility of Launching and Detecting Jamming Attacks in Wireless Networks], Rutgers University}}
# '''מדידת ה-Carrier Sense''' - בפרוטוקולים מבוססי [[CSMA]] ניתן לדגום את משך ה-Carrier Sense כדי לקבוע האם קיים משבש ברשת או לא.{{הערה|שם=Rutgers_2}}
# '''מדידת יחס החבילות שהועברו בהצלחה''' - מדידת פרמטר זה (באנגלית: Packet Delivery Ratio או בקיצור: PDR) מאפשרת זיהוי ירידה חריגה במספר החבילות שהועברו בהצלחה ברשת, ומכאן ניתן להסיק במגבלות מסוימות על תחילת פעולתו של משבש ברשת, שכן ככל שפעולתו של המשבש תהיה יעילה יותר כך ה-PDR ישאף לאפס. שיטה זו אינה יעילה כנגד משבשים לא
# '''מדדים משולבים''' - שילוב שניים או יותר מהמדדים לעיל מאפשר לעדן את תוצאות הזיהוי ולהצליב את התוצאות המתקבלות ממדידה אחת עם תוצאות נוספות כדי לוודא שאכן מדובר בהתקפת שיבוש.
|