מדינות הציר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות
←‏רומניה: הגהה, replaced: אבדן ← אובדן
שורה 103:
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] זכתה רומניה, שלחמה לצד [[מדינות ההסכמה]] לרווחים טריטוריאליים משמעותיים על חשבון שכנותיה, ובמיוחד [[אוסטרו-הונגריה]]. לאחר חתימת [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] ועל פי מה שהוסכם בו, תבעה [[ברית המועצות]] מרומניה את [[בסרביה]] ואת צפון [[בוקובינה]], כולל חבל הרצה. רומניה, חסרת בני ברית, נאלצה להיכנע ל[[אולטימטום]] הסובייטי ונסוגה מחבלים אלה שנכבשו מיד על ידי [[הצבא האדום]]. במסגרת [[תכתיב וינה]] ב-[[30 באוגוסט]] [[1940]] הכריחו גרמניה הנאצית ואיטליה את רומניה לוותר על צפון [[טרנסילבניה]] לטובת [[הונגריה]], וכן להעניק ל[[בולגריה]] את חבל [[הקדרילטר]] (דרום [[דוברוג'ה]]), ב-[[5 בספטמבר]] 1940.
 
במאמץ להתגבר על המשבר הפוליטי שנוצר עם אבדןאובדן בסרביה, מינה [[קרול השני, מלך רומניה]] את הגנרל [[יון אנטונסקו]] לראש ממשלה, ב-[[6 בספטמבר]] [[1940]]. אנטונסקו הכריח את המלך להתפטר, ושם על כיסאו את בנו [[מיכאי הראשון, מלך רומניה|מיכאי הראשון]] בן ה-19. אנטונסקו כרת ברית עם [[תנועת הלגיונרים]] והכריז על רומניה כמדינה "לאומית-לגיונרית", כשתוארו "Conducător" - מנהיג. רומניה כרתה ברית עם גרמניה מתוך תקווה להשיב לעצמה, בעזרת גרמניה, את החבלים שעברו לברית המועצות ולכן חתמה על ההסכם התלת צדדי ב-[[23 בנובמבר]] 1940. ב-[[1941]] נכנסו למדינה חיילים גרמנים והשתמשו בשטחה לפלישה ל[[יוגוסלביה]] ולאחר מכן, יחד עם הצבא הרומני הגדול, לברית המועצות. כמו כן נהנו הגרמנים משימוש חופשי באוצרות הטבע של רומניה, במיוחד [[חיטה]] ו[[נפט]].
 
[[קובץ:Romania1941.png|ממוזער|250 פיקסלים]]