שפלת יהודה – הבדלי גרסאות

בין ערי השפלה המרכזיות הנזכרות ב[[תנ"ך]] ב[[ספר שופטים|ימי השופטים]] וב[[תקופת בית ראשון]] נמנות [[לבנה (עיר מקראית)|לבנה]], [[מקדה]], [[עדולם]], [[שוכה]], [[עזקה]], [[קעילה]], [[תל בית שמש|בית שמש]], [[זנוח]], [[צרעה]], [[אשתאול]], [[אילון]], [[שעלבים]], [[חדיד]], [[בית נחמיה|נבלט]] ו[[גמזו (מושב)|גמזו]]. כמו כן, היווה האזור מוקד לאירועים מכוננים, כגון עלילות [[שמשון הגיבור]] וקרב [[דוד וגלית]] ב[[עמק האלה]].

 

 

בתקופת [[מרד בר כוכבא]] נודעה חשיבות רבה לאזור השפלה. אזור זה התבסס כאחד ממעוזי המרד, ובהמשך אף זכו המורדים לשליטה מלאה ביהודה ובשפלה. המסלע הרך של השפלה סייע להכנות למרד. הלוחמים ניצלו חללים תת-קרקעיים קיימים כגון בורות מים, [[קולומבריום|קולומבריומים]] ועוד, וחיברו בין חללים סמוכים על ידי חציבת מחילות מסתור צרות ונמוכות המקשות על הרומאים לעבור בהן. מערכות המסתור בחלקן מורכבות מאוד, בעלות הסתעפויות רבות וכמה מפלסים של מחילות ומערות. בחללים עצמם הכינו מאגרי מזון, מים ותחמושת, ובפרוץ המרד הסתתרו בהם בין תקיפה לתקיפה. המרד אכן הצליח מאוד בתחילה, ומצביא רומאי הובא במיוחד מסקוטלנד על מנת להתמודד עם המורדים. אחת מהדרכים שבה נקט הייתה איתור פתחי המערות ושריפת ענפים ירוקים בפתח, באופן שגרם למסתתרים לצאת או למות בחנק בפנים. המרד דוכא לבסוף ביד קשה, והאזור כמעט שהתרוקן מיהודיו. ב[[התלמוד|תלמוד]] וב[[איכה רבה|מדרש]] נזכרות שלוש עיירות יהודיות גדולות מאוד בשפלה שחרבו במהלך המרד - [[כפר ביש]], [[כפר דיכרין]] ו[[כפר שחליים]].