חליטה (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 1:
החליטהה'''חליטה''' ב[[הלכה]] נאמרה בהקשר של [[הכשרת בשר|הכשרת בשר לאכילה]]. מן התורה ניתן לאכול את הבשר תיכף אחר השחיטה אם הדיח את הדם שעל גביו, זאת משום שדם הבלוע באיברים, כל זמן שלא פירש מהם, מותר. אך הבא לבשל את הבשר חייב להכשירו על מנת שלא יצא הדם הבלוע מן האיברים ויאסר. בהלכה נאמרוהוצגו שנישתי אופניםדרכים להכשיר את הבשר,: האחת האחדהיא להרחיק את הדם על ידי [[הכשרת בשר#הכשרה על ידי מלח|מליחת הבשר]] או [[הכשרת בשר#הכשרה על ידי צלייה|צלייתו]], והדרך השנייה והשניהיא לצומתו במקומו שלא ייצא עוד,. פעולההפעולה זושבמסגרתה נצנץ הבשר נקראת בלשון התלמוד "חליטה,". החליטה נעשית באמצעות השריית הבשר במים רותחים או בחומץ שמחמת חריפותו הוא צומת את הבשר ומונע מן הדם לצאת{{הערה|שם=שוע|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|סט|יט}}.}}{{הערה|{{בבלי|חולין|קח}} תוספות ד"ה 'שנפל'.}}.
 
מתקופת ה[[גאונים]] אין סומכים על פעולת החליטה בפני עצמה לתירלהתיר את בישול הבשר, כיוון ש'"אין אנו בקיאין בחליטה'"{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|עג|ב}}.}}.
מאידך לדעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||מאכלות אסורות|ו|י}}.}} מלבד תהליך ה[[הכשרת בשר|הכשרה]] הרגיל של הבשר (מליחה או צליה), יש חיוב נוסף לחלוט את הבשר במים רותחים בסיום התהליך, ובעקבותיו נוהגים כך [[יהדות תימן|יהודי תימן]]{{הערה|הרב [[יצחק רצאבי]] שולחן ערוך המקוצר חלק ד' עמוד קי"ז.}}. בשאר העדות לא נהוג לחלוט כדברי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] [[השגות הראב"ד|בהשגותיו]]: "לא שמענו ולא ראינו מימינו", וכך פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|שם=שוע}}. רבי [[יוסף קארו]] מביא את שתי השיטות בשולחן ערוך, ולפי פרשנות [[הש"ך]], יש להשתדל לנהוג כך.