הווארד מרטין טמין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:ביו-נובל בערכים עם פרופילי מדענים. ראו שיחת תבנית:פרופילי מדענים (תג)
מ ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 1:
{{מדען}}
'''הווארד מרטין טמין''' ([[אנגלית]]: Howard Martin Temin; {{כ}} [[10 בדצמבר]] [[1934]] – [[9 בפברואר]] [[1994]]), היה [[גנטיקאי]] [[אמריקאי]] [[יהודי]], חתן [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1975]] יחד עם [[דייוויד בולטימור]] ו[[רנטורנאטו דולבקידולבקו]] על מחקרם בו גילו אתגילוי ה[[אנזים]] ה[[רוורס טרנסקריפטאז]] (שעתוק לאחור) בשנות השבעים ב[[אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון]].
 
בין הנימוקים למתן הפרס מצוינת אף תרומתו של טמין לתיאור האופן שבו [[אונקווירוס|אונקווירוסים]] ([[נגיף|וירוסים]] גורמישיכולים לגרום גידוליםלגידולים) פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. תגליתו זו של טמין עמדה בניגוד ל[[הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית|דוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית]] ולפיה קיימת העברת [[מידע גנטי]] חד-כיוונית מה-[[DNA]] אל ה-[[RNA]] אל ה[[חלבון]]. אמונה שדוברה הבולט היה [[פרנסיס קריק]], אחד ממגלי מבנה ה-DNA וחתן פרס נובל. טמין הדגים כי וירוס[[Rous גורמיsarcoma גידוליםvirus]] מסוימים נושאיםנושא את היכולות ה[[אנזים|אנזימתית]] להפוך את כיוון זרימת המידע מן ה-RNA בחזרה אל ה-DNA על ידי שעתוק לאחר. תופעה זו נחקרה באופן עצמאי על ידי [[דייוויד בולטימור]], שעימו חלק טמין את הפרס. התגלית של [[רוורס טרנסקריפטאז|שעתוק לאחור]] היא אחת מן התגליות החשובות ביותר ברפואה בעת המודרנית, כיוון ששעתוק לאחור הוא ה[[אנזים]] המרכזי בכמה מן המחלות האנושיות הנפוצות ביותר, כגון [[HIV]] ו[[הפטיטיס B|צהבת]] נגיפית מסוג B]]. שעתוק לאחר הוא אף מרכיב חשוב של מספר טכניקות בולטות בביולוגיה מולקולרית וברפואה אבחנתית, כגון תגובת שרשרת של פולימראז ([[PCR]]).
 
טמין נולד ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]], בשנת 1934 כשניהשני מבין שלושת ילדיהם של אנט והנרי טמין. אביו היה עורך דין ואימו פעילה חברתית. לאחר שסיים את לימודי התיכון פנה ללימודי ביולוגיה. בשנת [[1955]] סיים תואר ראשון בביולוגיה בקולג' סוארת'מור. טמין החל לימודיו לתואר דוקטור בתחום ה[[אמבריולוגיה]] הניסויית, אולם לאחר שנה ומחצה שינה את תוכנית לימודיו והתמקד במחקר בתוםבתחום ה[[וירולוגיה]] של בעלי חיים. הוא היה תלמיד מחקר במעבדתו של פרופסור [[רנאטו דולבקו]] שברבות השנים חלק עמו את פרס נובל. בשנת [[1959]] קיבל דוקטורט ב[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|מכון הטכנולוגי של קליפורניה]]. בשנת [[1960]] החל ללמד ולחקור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם ניהל את מחקריו פורצי הדרך. בשנת [[1992]] הוענקה לו [[המדליה הלאומית למדעים]]. טמין היה מן הדוברים הבולטים נגד [[עישון]]. טמין נפטר בגיל 59 מ[[סרטן ריאות]], למרות שמעולם לא עישן. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות. שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בקמפוס של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון נקרא על שמו.
 
==קישורים חיצוניים==