|
אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה
{{סוגיה
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|ב|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם||יסודי התורה|א|ללא=שם}}
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|א}}{{ש}}{{ספר החינוך|כה}}
|ספרות הלכתית נוספת={{ויקיטקסט|תורת חובות הלבבות}}{{ש}}{{ויקיטקסט|האמונות והדעות/מאמר א/פרק ב|האמונות והדעות, מאמר א', פרק ב'}}
|שם=}}
[[קובץ:IAmLord.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 מ[[מגילות ים המלח]], המאה הראשונה לפני הספירה.]]
ב[[יהדות]], '''אמונה באלוהים''' או '''אמונה במציאות השם''' היא [[מצווה]] [[אמונה|להאמין]] ב[[אלוהים]]. מצווה זו היא מאבני היסוד של היהדות, והיא אחד מ[[י"ג עיקרים|שלושה עשר עיקרי האמונה]] שמנה ה[[רמב"ם]].
== המקור בתורה ובהלכה ==
בתורה נאמר: {{ציטוטון|אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים}},{{הערה|שם=שכב|1=[[שמות]] כ, ב}} ועל סמך פסוק זה פוסק ה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא. וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... המצוי הזה, הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ... וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנכי ה' אלוהיך"{{הערה|שם=שכב}}|מקור=[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א'-ג'.}}
==המחלוקת על הגדרת המצווה==
{{עשרת הדיברות}}
ה[[רמב"ם]],{{הערה|{{רמב"ם|דעות|יסודי התורה|א}}}} ה[[רמב"ן]],{{הערה|בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ראשונה}} [[ספר החינוך]]{{הערה|מצוות עשה כה')}} ועוד, רואים באמונה אחת מתרי"ג מצוות. מאידך, [[בה"ג]] לא מנה אותה בספר המצוות שלו. על כך כתב הרמב"ן: "והנראה מדעתו שלבעל ההלכות שאין מנין תרי"ג מצות אלא גזירותיו יתעלה שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא נעשה, אבל האמונה במציאותו [...] הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות לא ימנה בחשבונן."
גם אופי האמונה הנדרשת שנוי במחלוקת. לדעת הרמב"ם, המצווה היא ב[[ידיעה]].{{הערה|ידעאל ולדמן, "[http://vbm-torah.org/dk/1to899/807mamar.htm מצוות ידיעת ה' על פי הרמב"ם]", מאמר בדף הקשר של ישיבת [[הר עציון]]}}
==פרשנות המצווה==
על פי הפרשנות{{הבהרה|של מי?}} צריך לקבוע את האמונה בתודעה, ולדעת שאין אפשרות אחרת מעקרונותיה. המצווה מחייבת פעולות המחזקות את האמונה והימנעות מעיסוקים הפוגעים בה.
על פי הפרשנות פירושה של המילה "אמונה" היא משורש אמון, שפירושה לסמוך על הבורא, ולהאמין שכל מעשיו הם אך ורק על מנת להיטיב לברואיו. לפיכך האמונה בו כוללת כמה חלקים.
א. הידיעה שהוא קיים.{{ש}}
ב. הידיעה שהוא אינו מוגבל, ושהוא היחיד בעל הכוחות.{{ש}}
ג. הידיעה שכל שרצונו להיטיב.{{ש}}
ד. הידיעה שבחר בעם ישראל להיות הם תכלית הבריאה ולהיטיב להם באחריתם.{{ש}}
כלל הידיעות הללו הם הנקראים "אמונה" ואם יחסר אחד מהם הרי זה חיסרון באמונה כולה.
לפי ההבנה הזאת זהו פירושו של הפסוק "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך וכו'" שנאמר בתחילת מתן התורה, דע שאני אחד, שאני בעל הכוחות כולם, ושאני הוצאתיך כדי להיטיב לך.
==טעם המצווה==
מצווה זו היא היסוד הבסיסי ביותר ביהדות, כי האמונה נותנת תוקף לכל שאר המצוות.
== חשיבות האמונה למוסר והאתיקה האנושית ==
על פי היהדות, האמונה היא היסוד הבסיסי ביותר לעשיית הטוב ולהימנעות מרע שכן אמונה באלוהים משמעותה אמונה בחוקותיו כפי שנמסרו בתורה כגון האיסור ל[[שקר]], האיסור לרכל (להלן [[רכילות]]), האיסור לדבר [[לשון הרע]], האיסור לגזול, האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות עשה]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות|אנוכי]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:אלוהים (יהדות)]]
[[קטגוריה:שש מצוות תמידיות]]
| 