לוק מונטנייה – הבדלי גרסאות

מונטנייה נולד בכפר שברי (Chabris), סמוך ל[[טור (עיר)|טור]] ב[[צרפת]]. כבר בילדותו החל מתעניין במדעים לאחר שאביו, [[רואה חשבון]] במקצועו, ניהל ניסויים בסופי שבוע במעבדה קטנה בבית. את לימודיו התיכוניים השלים בעיר שטלרו (Châtellerault) ו[[תואר ראשון]] במדעי החיים סיים בשנת 1953 ב[[אוניברסיטת פואטייה]], בעיר פואטייה (Poitiers) במרכז צרפת. הוא המשיך בלימודים מתקדמים באוניברסיטת פואטייה וב[[אוניברסיטת פריז]] שם הוענק לו בשנת 1955 תואר מתקדם במדעים (בצרפתית: licence ès sciences). הוא המשיך בלימודי רפואה ב[[סורבון]] ואף שימש כעוזר בהוראת [[פיזיולוגיה]] בעת לימודיו. בשנת 1960 הוענק לו תואר [[דוקטור]] ברפואה. מיד עם תום לימודיו הוא החל לעבוד כחוקר ב[[המרכזהמכון הלאומי למחקר מדעי בצרפת|מרכזמכון הלאומי למחקר מדעי]] (צרפתית: Centre National de la Recherche Scientifique, [[ראשי תיבות|ר"ת]]: CNRS), מכון המחקר הממשלתי הגדול בצרפת, אולם זמן קצר אחר כך עקר ל[[לונדון]] למשך שלוש וחצי שנים, שם חקר ב[[מועצת המחקר הרפואי]] בקרשלטון (אנגלית: Medical Research Council at Carshalton). בין השנים 1965-1963 עבד במכון לוירולוגיה ב[[גלאזגו]] שב[[סקוטלנד]], שם גילה יחד עם החוקר איאן מקפירסון, כי [[אגר]] הוא [[מצע גידול]] טוב לתרבית תאים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]]. הטכניקה המעבדתית שפיתח אומצה בתחום חקר גורמי הסרטן. בשנת 1965 שב לעבוד בצרפת.

בין השנים 1972-1965 עבד כמנהל מעבדה ב[[מכון קירי]] (אשר נקרא אז "מכון הרדיום"). בשנת 1972 הוא יסד ועמד בראש היחידה ל[[וירולוגיה]] [[אונקולוגיה|אונקולוגית]] ב[[מכון פסטר]], שם ניסה לאתר גורמים וירליים למחלות סרטנייםסרטניות. בשנת 1982 החל לחקור את הגורם הוירלי למחלת האיידס זאת בשיתוף פעולה עם עמיתיו למכון [[פרנסואז בארה-סינוסי]] וג'אן-קלוד שרמן. אףגם לאחר תגליתגילוי נגיף האיידס המשיך מונטנייה לחקור בתחום זה, כדי לזהות תרופות אפשריות למחלה.

בשנת 1982 פנה אל מונטנייה הרופא וילי רוזנבאום אשר עבד בבית החולים Hôpital Bichat ב[[פריז]] וביקשו לחקור את האפשרות כי הגורם ל[[סינדרום]] חדש ומסתורי, אשר זכה לשם איידס (AIDS), הוא נגיף. לרוזנבאום חלק מכריע בתגליתבגילוי נגיף האיידס כיוון שהוא השמיע השערתו לא אחת בכנסיםאת מדעייםהשערתו ולפיהכי מקור המחלה הוא נגיפי בכנסים מדעיים. רוזנבאום אףהיה זה נטלשנטל [[ביופסיה]] של [[בלוטות הלימפה|בלוטת הלימפה]] מאחד מחוליו, אשרדגימה בהשבה נתגלההתגלה הנגיף.

בשנת 1983 קבוצה של חוקרים ורופאים, בראשותם של מונטנייה ו[[פרנסואז בארה-סינוסי]], גילתה את הנגיף גורם המחלה{{הערה|1=Barré-Sinoussi F, Chermann JC, Rey F, Nugeyre MT, Chamaret S, Gruest J, Dauguet C, Axler-Blin C, Vézinet-Brun F, Rouzioux C, Rozenbaum W, Montagnier L (1983). "Isolation of a T-lymphotropic retrovirus from a patient at risk for acquired immune deficiency syndrome (AIDS)". Science 220 (4599): 868-871. {{PMID|6189183}}}}. תחילה כונה הנגיף בשם LAV (LAV-lymphadenopathy-associated virus)., שנה אחר כך, לאחר שקבוצת חוקרים אמריקאים בראשות [[רוברט גאלו]] אוששהאיששה את התגלית קיבל הנגיף כינוי חדש בשם (HTLV-III (,human T-lymphotropic virus type III){{הערה|1=Popovic M, Sarngadharan MG, Read E, Gallo RC (1984). "Detection, isolation, and continuous production of cytopathic retroviruses (HTLV-III) from patients with AIDS and pre-AIDS". Science 224 (4648): 497-500. {{PMID|6200935}}}}.

במשך שנים אחדות הייתה מחלוקת בעולם המדע למי שייכת זכות הראשונים על גילוי הנגיף, האם לקבוצתו של מונטנייה, או לזו של גאלו? מקור המחלוקת בדמיון המפתיע בין מאפייני הנגיף הראשון שזוהה בידי שתי קבוצות החוקרים והשונות המאוחרת יותר, בין זני הנגיפים שזוהו בשלב שני. בין היתר הועלו האשמות כי גאלו עשה שימוש לא אתי בדגימה שנלקחה ממכון פסטר. המחלוקת בין שני המדענים המשיכה עד לשנת 1986 ויושבה רק לאחר שנשיאי המדינות, [[רונלד ריגן|ריגן]] ו[[פרנסואה מיטרן|מיטרן]] נפגשו. לבסוף, בשנת 1986, החליטו המדענים הניצים לחלוק בזכות להיקרא מגלה נגיף האיידס ואף לחלוק ברווחי הבדיקה שפותחה לגילוי הנגיף. הופסק השימוש בשני כינויי הנגיף, זה הצרפתי (LAV) וזה האמריקאי (HTLV-III), והוחלט על כינוי חדש [[HIV]] (ב[[אנגלית]]: immunodeficiency virus), או VIH (ב[[צרפתית]]: virus de l'immunodéficience humaine). המחלוקת סוכמה בכך שמקור הנגיף שגילה גאלו היה זהה לזה שהתגלה על ידי מונטנייה. דו"ח של [[המשרד ליושרה מדעית]] (אנגלית: Office of Research Integrity), בארצות הברית, משנת 1993, קבע כי גאלו למעשה "גילה" את הנגיף בדגימה שנשלחה אליו על ידי מונטנייה{{הערה|1=[http://archive.is/20120710002814/findarticles.com/p/articles/mi_m1200/is_n2_v143/ai_13324294/pg_1?tag=artBody;col1 AIDS codiscoverer censured for misconduct], Science News, January 9, 1993.}}. המשרד לא קבע האם גאלו היה מודע למקור הנגיף בעת שנוהל המחקר בשנת 1983, אולם נקבע כי גאלו סילף מידע באשר ליכולתה האמיתית של מעבדתו לגדל תרבית של הוירוס מן הדגימה שנשלחה אליו ממעבדת מונטנייה ובכך ניסה לטשטש את חשיבות התגלית של המעבדה הצרפתית.