הבדלים בין גרסאות בדף "אוליבייה מסייאן"

מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הוספת קישור לטריסטן ואיזולדה (אופרה))
בשנת 1943 כתב מסייאן את Visions de l'Amen ("חזיונות אמן") לשני פסנתרים, בשביל לוריו ובשבילו. כעבור זמן קצר חיבר את המחזור הכביר לפסנתר סולו, Vingt regards sur l'enfant-Jésus ("עשרים מבטים על התינוק ישו") למענה. עוד חיבר את Trois petites liturgies de la Présence Divine ("שלוש ליטורגיות קטנות לנוכחות האלוהית") ל[[מקהלה|מקהלת]] נשים ותזמורת, שכוללת תפקיד קשה לפסנתר סולו, גם הוא ללוריו. בכך המשיך מסייאן את מנהגו להביא נושאים ליטורגיים לרסיטל פסנתר ולאולם הקונצרטים.
 
שנתיים אחרי "חזיונות אמן", בשנת [[1945]], חיבר מסייאן את הראשונה בשלוש יצירותיו בנושא אהבת אנוש (בניגוד לאהבה אלוהית), שקיבלו את השראתן בעיקר מאגדת טריסטן ואיזולדה. היה זה מחזור השירים "האראווי". השנייה ביצירות טריסטן נכתבה על פי הזמנה מ[[סרגיי קוסביצקי]] - "סימפוניית טורנגאלילה" בת עשרת הפרקים. אין זו [[סימפוניה]] קונבנציונלית, אלא מסכת הרהורים רחבת-יריעה על השמחה שבאהבה ואחדות בין בני אנוש. נעדרת ממנה אשמת המין הטבועה ב"[[טריסטן ואיזולדה (אופרה)|טריסטן ואיזולדה]]" של [[ריכרד וגנר]], למשל, משום שמסייאן גרס, שאהבה יצרית היא מתת האל. היצירה השלישית בהשראת טריסטן הייתה "חמישה שירים" לשנים-עשר זמרים ללא ליווי, שנכתבה, לדברי מסייאן, בהשפעת זמרת הבוקר של ה[[טרובדור (מוזיקה)|טרובדורים]].
 
מסייאן ביקר ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1947]], כאשר המוזיקה שלו בוצעה שם ב[[ניצוח]] קוסביצקי ו[[לאופולד סטוקובסקי]]. "טורנגאלילה" שלו בוצעה שם לראשונה בשנת 1949, בניצוח [[ליאונרד ברנשטיין]]. במהלך תקופה זו לימד, נוסף לשיעורי ניתוח מוזיקה בקונסרבטואר בפריז, גם ב[[בודפשט]] בשנת 1947 וב[[טנגלווד]] ב-1949. בחודשי הקיץ של 1949 ו-1950 לימד ב[[סמינר הקיץ למוזיקה חדשה]] ב[[דרמשטדט]], [[גרמניה]]. מסייאן מעולם לא כתב ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]] בעצמו, אבל אחרי שלוש שנים של הוראת ניתוח [[פרטיטורה|פרטיטורות]] שעשו שימוש בטכניקה זו, כגון יצירותיו של [[ארנולד שנברג]], החל לערוך ניסויים בדרכים ליצירת [[סולם (מוזיקה)|סולמות]] של יסודות אחרים (כולל משך זמן, הטעמות ו[[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]]), המקביל לסולם הצלילים הכרומטי. תוצאת החידושים האלה הייתה היצירה "Mode de valeurs et d'intensités" לפסנתר (מתוך "ארבעה אטיודים רתמיים") שתוארה שלא במדויק כיצירה הראשונה שכל-כולה [[סריאליזם]], אם כי הייתה לה השפעה רבה על ראשוני המלחינים הסריאליים ב[[אירופה]], ביניהם [[פייר בולז]], קארל גויוורטס ו[[קרלהיינץ שטוקהאוזן]]. בתקופה זו ערך גם ניסויים ב[[מוזיקה קונקרטית]], מוזיקה לצלילים מוקלטים.
37,597

עריכות