יעקב הלפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 11:
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט עם אשתו ושלושת ילדיו מגליציה לווינה, בה שהו מספר חודשים ומשם עברו ל[[אמסטרדם]] והתגוררו בה שבע שנים. בתקופה זו צבר הון רב. בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]) עקר עם משפחתו לו[[וינה]] והמשיך בעסקיו. היה מקורב לאדמו"ר רבי [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב]] שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום ה[[בנקאות]] ומסחר ב[[יודאיקה|כתבי יד עתיקים]]. היה מתורמיה הגדולים של [[ישיבת חכמי לובלין]] בפולין. השתתף בשתי [[הכנסייה הגדולה|הכנסיות הגדולות]] הראשונות של [[אגודת ישראל]] שהתקיימו בווינה, עיר מגוריו.
 
בשנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) עלה עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רעו רבי [[מאיר יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא מלובלין]], ב[[ז' בחשוון]] [[תרצ"ד]], הקים על שמו את שכונת [[זיכרון מאיר]]. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר רבו שנפטר בלי בנים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין, ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם ([[תרל"ו]] - [[ד' בכסלו]] [[תשי"ט]]).
היה מקורב מאוד ל[[החזון איש|חזון איש]] והתייעץ עמו בעסקיו. החזון איש נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתה לנופש השנתי ב[[צפת]]. החזון איש גם היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן.