מייקל מקדונל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לספר תולדות ההגנה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 13:
מקדונל היה מתנגד חריף של [[היועץ המשפטי לממשלה|היועץ המשפטי]] לממשלת המנדט הבריטי [[נורמן בנטוויץ']], יהודי יליד [[אנגליה]] ו[[ציונות|ציוני]].
 
התנגשות רבתי בין מקדונל לבנטוויץ' אירעה ב"פרשת קרקעות זיתא", הקשורה לרכישת אדמות ערבים בארץ ישראל על ידי היהודים. יהודיה - [[ארצות הברית|אמריקאית]], שירשה הון רב, החליטה להקדיש את הונה לרכישת קרקעות עבור יהודים בארץ ישראל. בתיווכו של [[אלכסנדר אהרנסון]], נמצאו 5,000 דונם מקרקעות הכפר הערבי [[זיתא]] ליד [[טול כרםטולכרם]], שהיו בבעלות משותפת של כלל תושבי הכפר, אלא שלצורך רכישתם היה צורך להכריז עליהן כרכושה של אחת ממשפחות הכפר שנאותה לחתום על מסמכי המכירה. הדבר הושג באמצעות הליכים משפטיים לא כשרים. השופט היהודי [[יוסף סטרומזה]] היה מעורב בהליכים אלו וככל הנראה פעל שלא בתום לב אלא ממניעים ציוניים. לאחר שהקרקע נרשמה בלשכת רישום המקרקעין על שם רושמיה היהודים התעוררו כמה מבני הכפר זיתא וביקשו לבטל את הרישום שהושג לדבריהם באמצעי מרמה. היועץ המשפטי לממשלה נורמן בנטוויץ' הורה, בדצמבר [[1927]], להעביר את העניין למזכיר הראשי של ממשלת המנדט, השני בהיררכיה לאחר הנציב העליון. הוקמה ועדה בראשות שופט שקבע במרץ [[1928]] כי סטרומזה "נהג ברשלנות רבה". זקן השופטים מקדונל דחה בזעם את המסקנות הרפות של הוועדה ודרש למצות את הדין נגד סטרומזה. בסופו של דבר הייתה ידו של מקדונל על העליונה, ובנטוויץ' נאלץ להקים ועדה נוספת בראשותו והחלו להתגלגל הליכים שבסופם הכריז [[שר המושבות]] הבריטי, [[סידני וב]] הלורד פאספילד, ב-[[10 בספטמבר]] [[1930]] לנציב העליון לפטר את השופט סטרומזה.
 
בשנת [[1931]], לאחר עזיבתו של בנטוויץ' בעקבות פציעתו בניסיון התנקשות, התבטא מקדונל כי הוא חש כתוצאה מכך ב"הקלה רבה".