חברת הזנק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטכנולוגיה צבאית
מ שיפור קל
שורה 7:
לאחר גיבוש הרעיון והחזון הראשוני של חברת ההזנק המתוכננת על המייסדים להסדיר את מערכת היחסים הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין החברה שתקום. בין הנושאים שעל המייסדים להסדיר נכללים חלוקת ההון בחברה, חלוקת התפקידים, מימון ראשוני ככל שנדרש, מינוי [[דירקטוריון]], אופן קבלת ההחלטות בחברה, המחאת הקניין הרוחני של המייסדים לחברה, סודיות, אי תחרות ונושאים רבים אחרים.
 
[[קובץ:Startup financing cycle.svg|שמאל|ממוזער|200px350px|תרשים: גיוס הון ראשוני בחברת הזנק]]
== גיוס הון ==
גיוס הון לחברת הזנק, במידהכאשר ומתקייםנדרש, מתנהל לרוב בשלבים אחדים, בהתאם להתפתחותה של החברה. לכל שלב שלבי משנה אחדים. בשלב הראשון, שמכונה לעיתים קדם ראשוני (באנגלית: Pre-seed) מעובדים הרעיונות של היזמים לכלל הצעה למוצר או מוצרים שאותם ניתן לשווק ללקוחות. שעות עבודתם של היזמים, מכשירים ומשאבים שהם נזקקים להם, ממומנים בשלב זה מחסכונות פרטיים, עזרת חברים וקרובי משפחה. בשלב השני, נוהגים לגייס [[הון ראשוני]] (באנגלית: Seed), לאחר שהציגו למשקיעים (מוסדיים, או פרטיים) [[תוכנית עסקית]] ובה הבנת השווקים שבהם יפעלו, הגיון כלכלי להקמת מוצר (או אב-טיפוס של מוצר) בלוח זמנים מוגדר ומבנה הארגון והעובדים אשר ייצרו אותו. השלב שבו ליזמים, ולחברה שבבעלותם, יש כיוון טכנולוגי מגובש, והמוצר/ים של החברה עברו לשלב שבו אפשר לשווק אותם ללקוחות נקרא מדרגה ראשונה (באנגלית: Early-stage). ומכאן ואילך, היזמים וחברה שואפים לגיבוש המוצר, החדרתו אל שוק הצרכנים, והשגת הכנסות עליהם, כציון דרך הנקרא שלב ההכנסות (באנגלית: Revenue-stage).
[[קובץ:Startup financing cycle.svg|שמאל|ממוזער|200px|תרשים: גיוס הון ראשוני בחברת הזנק]]
גיוס הון לחברת הזנק, במידה ומתקיים, מתנהל לרוב בשלבים אחדים בהתאם להתפתחותה. לכל שלב שלבי משנה אחדים. בשלב הראשון, שמכונה לעיתים קדם ראשוני (באנגלית: Pre-seed) מעובדים הרעיונות של היזמים לכלל הצעה למוצר או מוצרים שאותם ניתן לשווק ללקוחות. שעות עבודתם של היזמים, מכשירים ומשאבים שהם נזקקים להם, ממומנים בשלב זה מחסכונות פרטיים, עזרת חברים וקרובי משפחה. בשלב השני, נוהגים לגייס [[הון ראשוני]] (באנגלית: Seed), לאחר שהציגו למשקיעים (מוסדיים, או פרטיים) [[תוכנית עסקית]] ובה הבנת השווקים שבהם יפעלו, הגיון כלכלי להקמת מוצר (או אב-טיפוס של מוצר) בלוח זמנים מוגדר ומבנה הארגון והעובדים אשר ייצרו אותו. השלב שבו ליזמים, ולחברה שבבעלותם, יש כיוון טכנולוגי מגובש, והמוצר/ים של החברה עברו לשלב שבו אפשר לשווק אותם ללקוחות נקרא מדרגה ראשונה (באנגלית: Early-stage). ומכאן ואילך, היזמים וחברה שואפים לגיבוש המוצר, החדרתו אל שוק הצרכנים, והשגת הכנסות עליהם, כציון דרך הנקרא שלב ההכנסות (באנגלית: Revenue-stage).
 
כיוון שההון ההתחלתי מגויס לפני שהחברה רווחית, ה[[השקעה]] בחברת הזנק נחשבת להשקעה בסיכון גבוה. רוב חברות ההזנק נסגרות ללא הגעה למימוש רווחים. מהנותרות, חלק מגיעות להצלחה עסקית סבירה או טובה, וחלקן מגיעות להצלחה פיננסית עצומה ומצליחות לענות על הציפיות הרבות אותם שואפים המייסדים והמשקיעים לקיים. מבחינת קרנות הסיכון נקרא מודל זה "[[מודל ההום ראן]]", שבו רק אחת מבין מספר החברות ב[[פורטפוליו]] של הקרן תצליח לייצר רווח מספיק גדול, על מנת לכסות על ההפסדים בהשקעות שלא זכו למימוש רווחים ([[אקזיט (עסקים)|אקזיט]]).
 
=== היסטוריה והווה ===
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] קמו מספר רב של חברות הזנק בתחום ה[[היי טק]] ברחבי העולם, שעסקו בעיקר במיזמים הקשורים ב[[אינטרנט]]. רבים מהיזמים, ובכללם ישראלים רבים, הצליחו לנצל את הגאות בבורסת ה[[נאסדאק]] ב[[ארצות הברית]] ולהנפיק את החברות האלו במחירים גבוהים, בלא שהציגו [[מודל עסקי]] מוכח ובלא שרשמו רווחים ואפילו הכנסות משמעותיות. דוגמה טובה לחברה כזו היא חברת [[מיראביליס]] עם תוכנת המסרים המידיים [[ICQ]] שנמכרה לענקית התוכנה [[AOL]] ב-407 מיליון דולר.
 
עם זאת, תחילת [[המאה ה-21]] שמה קץ לגאות, במה שכונה התפוצצות [[בועת הדוט-קום]]. עקב כך הוצף השוק בעולם וב[[ישראל]] ב[[אבטלה|מובטלי]] הייטק רבים, שנפלטו מחברות הזנק שנסגרו או הצטמצמו. חברות מסוימות כגון חברות הסחר האלקטרוני: [[eBay]] ו[[אמזון]] הצליחו לשרוד למרות הקשיים ושמרו על רווחיות גם בתקופה קשה זו לתעשיית האינטרנט. החל משנת [[2003]] החלה התעשייה להתאושש, אך מחירי החברות לא הגיעו עוד לשיאים שקדמו להתפוצצות הבועה.
 
=== מאז [[העשורבעשור השני של המאה ה-21]] ===
נכון לשנת 2009 היו בישראל למעלה מ-3,850 חברות הזנק, שבהן מועסקים כ-70 אלף עובדים{{הערה|שם=autogenerated1|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091218_1135942 הקאמבק של האקזיט: חברות סטארט אפ ישראליות נמכרו בכמיליארד דולר ברבעון האחרון של 2009 - הייטק - דה מרקר TheMarker]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}, ומתוכן ב-2014 כ-164 חברות עם הכנסות של מעל 25 מיליון דולר ומעל 50 עובדים כל אחת{{הערה|{{TheMarker|ענבל אורפז|<span style{{=}}"color: #E81F1F;">אומת הסטארט אפ // </span>164 סטארט אפים בישראל עם הכנסות של יותר מ-25 מ' ד'|technation/1.2287769|3 באפריל 2014}}}}. התחומים העיקריים הם [[תוכנה]], [[אינטרנט]], [[מדיה דיגיטלית|מדיה]], [[אלקטרוניקה]], [[טכנולוגיה צבאית]], [[ביוטכנולוגיה]], [[מכשור רפואי]] ו[[קלינטק]]. רוב החברות שוכנות באזור שמכונה בהומור "[[סיליקון ואדי]]".
 
שורה 34 ⟵ 33:
 
==לקריאה נוספת==
* [[דן סינור]] ו[[שאול זינגר]], '''מדינת הסטארט-אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל''', מאנגלית: יהודה בן-מוחא, [[זמורה ביתן]] ו[[הוצאת מטר|מטר]], ת"א, תשע"א 2011.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 47 ⟵ 46:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חברות|*]]
 
[[קטגוריה:יזמות]]
[[קטגוריה:מנהל עסקים]]
[[קטגוריה:חברות|*]]
[[קטגוריה:היי-טק]]