ויקיפדיה

גוש אמונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בן נחום (שיחה | תרומות)
36,793 עריכות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 33:
ב-[[19 במאי]] [[1977]], יומיים לאחר ש[[הליכוד]] ניצח בבחירות לכנסת, הכריז מנהיגו, [[מנחם בגין]], בעת שביקר את "גרעין אלון מורה" במחנה קדום, ש'בקרוב יהיו הרבה אלוני מורה'. אף על פי כן, בשל לחצי הממשל האמריקני וכדי למנוע פגיעה בשיחות השלום עם מצרים, לא מיהרה הממשלה ליישם מדיניות כזו.{{הערה|{{מעריב|עידו דיסנצ'יק|ארצות הברית מגנה נסיון ההתנחלות ליד שכם: "צעד זה יזיק לתהליך השלום"|1979/06/05|00303}}}} אנשי גרעין אלון מורה, שביקשו לעבור ליישוב קבע, החלו בפעולות מחאה, ובשיאן ניסו להתיישב ב[[חווארה]] בספטמבר 1978.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|בגוש אמונים מבטיחים נעשה חיים קשיים לממשלה|1978/12/28|01701}}}}{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|גרעין אלון מורה שוקל החרפת המאבק|1979/01/02|00305}}}} ב-7 בינואר החליטה [[ועדת השרים לענייני ביטחון]] לראות בגרעין אלון מורה "מועמד להתנחלות בעתיד הקרוב". לאחר ויכוח בעניין, אישרה הממשלה ב-3 ביוני [[1979]] את התיישבות הגרעין סמוך לכפר [[רוג'ייב]], מדרום מזרח לשכם. ב-5 ביוני 1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף [[בנימין בן אליעזר]], על צווים לתפיסת שטח של כ-800 דונמים ולאחר יומיים עלו המתיישבים למקום.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|ההחלטה על אלון מורה תביא להפקעת 800 ד' אדמות פרטיות|1979/06/04|00401}}}}{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|אלון מורה יאוכלס תור חודשיים|1979/06/11|00402}}}} בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד שימוש בקרקעות מופקעות של תושבי רוג'ייב לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית{{הערה|[http://www.hamishpat.com/Courses/99646/646-verdict-dawikat.htm בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים], ניתן ב-22 באוקטובר 1979}} והממשלה החליטה להעביר את היישוב [[אלון מורה]] למקומו הנוכחי ב[[הר כביר]].
 
ב 1977 לאחר ניצחון תנועת הליכוד, הכינו בגוש אמונים תשתית לעליית גרעיני התיישבות חדשים ביהודה ושומרון. התוכנית התבססה על הקמת מקסימום אפשרי של נקודות התיישבות בתנאים "חלוציים " ביישובים זמניים.
 
בשנים 1977–1978 הכינו במזכירות גוש אמונים "הצעה לתוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון בקיץ תשל"ז" בהתאם לתוכנית זו התארגנו גרעיני התיישבות. העלייה לנקודות שנקבעו בתוכנית בוצעה במסגרת "מבצע 12 הגרעינים". ההתנחלויות היו : [[מצפה יריחו]], [[נווה צוף]], [[בית אל]], [[שילה (יישוב)|שילה]], [[שבי שומרון]], [[גבעון החדשה|גבעון]], [[שא-נור]], [[קרני שומרון]], [[בית חורון]], [[תקוע]], חרס ([[אריאל|(אריאל)]]) ו[[אלון מורה|אלון מורה.]]. ב[[ינואר]] [[1978]] ([[א' בשבט]] [[תשל"ח]]) התיישב ב[[שילה (עיר מקראית)|תל שילה]] "[[גרעין שילה]]" של גוש אמונים, כמחנה חפירות ארכאולוגיות.{{הערה|{{דבר||"חפירות שילה תמו"|1978/12/24|01600}}}}{{הערה|{{דבר||נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה|1978/07/30|00104}}}} המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל וארצות הברית ופגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז.{{הערה|{{דבר||ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין"|1978/02/01|00207}}}} הנשיא [[ג'ימי קרטר]] הודיע שהתנחלות נוגדת את [[החוק הבינלאומי]]. בפברואר 1978 אמר ראש הממשלה [[מנחם בגין]] ל[[שגריר ארצות הברית בישראל]], [[סמואל לואיס]], שמדובר ב[[חפירה ארכאולוגית]].{{הערה|{{דבר||בגין ללואיס: אין הפרת הבטחות|1978/02/02|00107}}}} "גרעין שילה" נשאר במקום, שהפך להתנחלות [[שילה (יישוב)|שילה]].
 
בשנת 1978 הוכנה "תוכנית אב להתיישבות ביהודה ושומרון". הכנת התוכנית בוצעה על ידי צוות ממזכירות גוש אמונים. התוכנית כללה : קוים כלליים להתיישבות בכל רחבי הארץ, כנקודת מוצא לתוכנית האב. מגמות מנחות בתכנון . דרכי הביצוע לתוכנית. תוכנית פיזית. ושלבי ההגשמה עם תוכנית לארבע שנים ראשונות. ויעדים ל-25 שנה.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חדל "גוש אמונים" להתקיים כגוף רשמי. חלק מחבריו השתלבו במפלגות ימין כגון [[התחייה]], ה[[מפד"ל]] ו[[מפלגת מולדת|מולדת]], והקימו ארגונים כמו [[מועצת יש"ע]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גוש_אמונים"