משה ורטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאה פרמטרית
שורה 23:
[[קובץ:משה ומלכה ורטמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משה ומלכה ורטמן]]
[[קובץ:משה ורטמן בנאום.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
===ילדות ומשפחה===
ורטמן נולד ב[[טומשוב לובלסקי]] שב[[פולין]], בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-[[1927]] המשפחה [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] והתגוררה ב[[תל אביב-יפו]], אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-[[1929]] שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס ב[[לבוב]] שב[[אוקראינה]], עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]], יחידות של [[ורמאכט]] פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין [[אס אס]] גרמני, אך הקצין שסבר שהנער [[פולנים|פולני]], שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה ב[[טג'יקיסטן]]. ורטמן שב לארץ ישראל ב-[[1947]], ולאחר עלייתו היה פעיל ב[[ההגנה|הגנה]]. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. ב[[מלחמת השחרור]] השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]], ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב ב[[הגליל|גליל]] המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית ל[[קיבוץ]] [[חניתה]]. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות ב[[צה"ל]] ושוחרר בנובמבר [[1949]].
 
===עלייה חוזרת===
ורטמן שב לארץ ישראל ב-[[1947]], ולאחר עלייתו היה פעיל ב[[ההגנה|הגנה]]. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. ב[[מלחמת השחרור]] השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]], ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב ב[[הגליל|גליל]] המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית ל[[קיבוץ]] [[חניתה]]. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות ב[[צה"ל]] ושוחרר בנובמבר [[1949]].
===תפקידים מפלגתיים==
ב-[[1948]] הצטרף ל[[מפא"י]], וכיהן בתפקידים שונים ב[[מועצת פועלי חיפה]] ובתנועת מפא"י. בין היתר כיהן כמזכיר אגודים מקצועיים במועצת פועלי חיפה (1949 - 1955) ומנהל המחלקה לסניפים במועצת פועלי חיפה (1955 - 1969). בסוף 1959 נבחר למזכירות מועצת פועלי חיפה{{הערה|{{דבר||נבחרה מזכירות מ.פ. חיפה|1959/12/14|00400}}}} והחזיק לזמן מה את תיק עובדי המדינה{{הערה|{{מעריב||מאות עובדים ברכבת חיפה|1964/02/18|01500}}}} ואת תיק השכונות{{הערה|{{דבר||אושר צירוף י. זלץ|1964/11/23|00518}}}}.
 
שורה 32 ⟵ 35:
 
ורטמן כיהן כיו"ר סיעת המערך ויו"ר הנהלת ה[[קואליציה]] בכנסת.
===תפקידים נוספים===
 
היה חבר מועצת העיר חיפה ועבד בתפקידים בכירים בחברת הבנייה "אנגל" וברשת [[קו-אופ צפון]].
 
ב[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת ה-18]] הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
===משפחה===
 
בשנת 1949 נשא לאישה את מלכה לבית כ"ץ{{הערה|{{דבר||מלכה עב"ל משה|1949/08/28|00415|||Ad}}}} (1926 - 2004), ולזוג נולדו שלושה ילדים.