יורם בוקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית שחקן לתבנית אישיות משחק (תג)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 22:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בעצם רציתי להיות שחקן והתחלתי עם פנטומימה בגלל מרסל מרסו. כשראיתי בפאריס מה הוא עושה, הייתי המום ורציתי לעשות כמותו{{הערה|{{הארץ|אנג'לה דולנד (ראיינה: [[ציפי שוחט]]), עכבר העיר אונליין|אל תתנו לפנטומימאי לדבר|1.3384028|24 בספטמבר 2007}} - "הגשר בין התיאטרון למחול", ראיון עם בוקר על מרסל מרסו}}}}
 
לאחר שסיים את לימודי הפנטומימה בצרפת חזר לישראל ב-[[1965]]. הוא ייסד את "תיאטרון הפנטומימה של יורם בוקר" (1970), עמו הופיע בפסטיבלים בישראל ובעולם. ביים והשתתף במספר מופעי פנטומימה בתיאטרון שלו. המופע "קרוסל" (1969) הועלה 600 פעמים והופיע גם בתיאטרון דני דגן; בעקבותיו עלה מופע ההמשך "קרוסל 2". מופעו "קלפים" הועלה 80 פעמים, והופיע גם ב[[התיאטרון העירוני חיפה|תיאטרון העירוני חיפה]]. "עולם הפנטומימה" הוצג 300 פעמים, בין השאר גם ב[[תיאטרון אורנה פורת]] לילדים ולנוער. ב-[[1979]] עלתה ההצגה "שעשועי פנטומימה" עם אורי טננבאום, והוצגה כ-100 פעמים. ב-[[1980]] העלה את "על מסכות ואנשים" לצד [[שייקה אופיר]]. מופעי פנטומימה נוספים שהעלה הם "חגיגת פנטומימה" (1982), "מקסימים" (אוניברסיטת תל אביב), "גברתי המדינה", "גיזת הזהב", "חלומות באשפמיה" (1994) ועוד.
 
בוקר הרחיב את עיסוקיו גם ל[[קולנוע]], [[טלוויזיה]], [[קונצרט]]ים ו[[תיאטרון]]{{הערה|1=[[שמעון לב-ארי]], [http://www2.tau.ac.il/theatre/view_pritim.asp?id=312 מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי], אתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב }}. ב-[[1981]] כיהן כמנהל אמנותי של הפסטיבל הישראלי לפנטומימה ב[[קריית שמונה]]. באותה שנה גם התארח כפנטומימאי בתוכנית הטלוויזיה "[[רגע עם דודלי]]". ב-[[1988]] הופיע בתוכנית "בצלו של הלם קרב" וב-[[1993]] הופיע בתוכנית "[[מוסיכף]]" לצידם של הפנטומימאים אורי טננבאום ואפי מאיר.
 
לאורך השנים שיחק בהצגות מרכזיות בתיאטראות ישראל, בהן "נאסר א-דין", "כלוב האהבה", "נעליים אדומות", "[[כנר על הגג]]" ו"[[מעשה בחייל]]". עבד גם כמעצב תנועה בתיאטראות [[הבימה]], [[התיאטרון העירוניתיאטרון חיפה]] ו[[תיאטרון באר שבע]].
 
ב-1981 זכה בוקר בפרס ראשון בפסטיבל פנטומימה בינלאומי שנערך ב[[איטליה]], מטעם עיריית [[ארצו]] ומשרד התרבות האיטלקי.