פרשני המקרא היהודים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 109.253.165.30 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 1:
'''פרשנות ה[[מקרא]]''' שלאחר [[חז"ל]] נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות [[ימי הביניים]], שראשיתה אצל [[סעדיה גאון|רס"ג]], [[מנחם בן סרוק|מנחם]] ו[[דונש בן לברט|דונש]] בסוף [[האלף הראשון]] לספירת הנוצרים וסיומה אצל [[לוי בן גרשון|רלב"ג]] בתחילת [[המאה ה-14]]. מאז, במשך תקופה של כמעט5כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על [[רש"י]] או על הערות ה[[מסורה]].
 
יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש [[חיים בן עטר|אור החיים]], והתגברה בעקבות [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] והתגובות השונות לה. מאז הקמת [[מדינת ישראל]] התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר [[כתב עת|כתבי עת]] על התנ"ך (למשל, [[מגדים (כתב עת)|מגדים]]) ונכתבו פירושים רבים על ה[[תנ"ך]] ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של [[נחמה ליבוביץ]] והמפעל הגדול של "[[דעת מקרא]]".
 
יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש [[חיים בן עטר|אור החיים]], והתגברה בעקבות [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] והתגובות השונות לה. מאז הקמת [[מדינת ישראל]] התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר [[כתב עת|כתבי עת]] על התנ"ך (למשל, [[מגדים (כתב עת)|מגדים]]) ונכתבו פירושים רבים על ה[[תנ"ך]] ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של [[נחמה ליבוביץ]] והמפעל הגדול של "[[דעת מקרא]]".
==פרשנות קדומה==
* [[פרשנות פנים מקראית]]