ברכת שהכל נהיה בדברו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
←המקור במשנה: כי לא אומרים "שהכל רבי יהודה אומר" |
||
שורה 18:
==המקור במשנה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:|מקור={{משנה|ברכות|ו|ג}}|אנגלית=}}ב[[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד]] נאמר: "תנו רבנן: על דבר שאין גדולו מן הארץ, כגון [[בשר]] בהמות חיות ועופות ו[[דג]]ים אומר שהכל נהיה בדברו. על ה[[חלב]] ועל ה[[ביצה (מזון)|ביצים]] ועל ה[[גבינה]] אומר שהכל".
בהמשך הברייתא מפורט, כי לא רק על אוכלים שאינם מיני מזון ([[בורא מיני מזונות]] או [[המוציא לחם מן הארץ]]) או [[יין]] או פירות העץ או הארץ - מברכים "שהכול", אלא גם על מהמינים המנויים, אם נתקלקלה צורתם ואינם במעלה הרגילה של לחם, פרי העץ או האדמה, כמו הפת שעפשה, [[יין]] שהקרים, או תבשיל שעבר צורתו, גם עליהם אומר שהכל. כמו כן, על ה[[מלח בישול|מלח]] ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל, למרות שהם בוקעים מתוך הארץ או גדלים עליה (פטריות), אין הם יונקים ממנה.{{הערה|{{בבלי|ברכות|מ|ב}}.}}
| |||