הבדלים בין גרסאות בדף "זכויות האישה"

נוספו 30 בתים ,  לפני 4 חודשים
סקריפט החלפות (), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, מיקום נכון של גרש בשם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(סקריפט החלפות (), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, מיקום נכון של גרש בשם)
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], כאשר רכישת השכלה הייתה נחלתן של נשים מועטות ובנות אליטה בלבד, נשות מסדר [[אחוות אורסולה הקדושה]] פעלו למען השכלת נשים עניות באירופה וב[[קנדה]].
 
חלק מהנאורות של [[עידן האורות]] באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור [[עבד]]ים, [[אריסות|אריסים]], שחורים ואף [[יהודי]]ם הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה ה[[פילוסוף]] ה[[צרפתי]] [[המרקיז דה קונדורסה]] בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי".
 
בשנת [[1791]], בזמן [[המהפכה הצרפתית]], פרסמה המחזאית והפעילה הפוליטית הצרפתייה, [[אולמפ דה גוז']], את "הצהרת זכויות האישה והאזרחית" (Déclaration des Droits de la Femme et de la Citoyenne) שדומה ל[[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] משנת 1789. דה גוגוז'ז דרשה שוויון זכויות, על בסיס שוויון הנשים לגברים, שכן שני המינים שייכים למין האנושי, ומסוגלים לאותן מחשבות. ההצהרה היא בעלת ניסוח אירוני וחושפת כשל בולט של המהפכה הצרפתית, שהוקדשה לחירות ושחרור אך לא כללה את הנשים. דה גוגוז'ז הצהירה כי "מהפכה זו תיכנס לתוקף רק כאשר כל הנשים יכירו באופן מלא במצבן המצער, ובזכויות שאיבדו בחברה". היא היללה גם את השוני בין הנשים לגברים, את יופיין של הנשים ואת האומץ שלהן במעשה הלידה. "הצהרת זכויות האישה והאזרחית" מעניקה לנשים את אותן זכויות שהיו לגברים ב"הצהרת זכויות האדם והאזרח", בנוסף, דה גוז' הוסיפה כמה זכויות נוספות: זכות האישה לתת לילדה את שם המשפחה של אביו אף אם אינם נשואים, זכות הפיכת הגירושים להליך חוקי, ולבסוף זכותן של הנשים לבעלות על רכוש - שינוי בחקיקה האזרחית שיאפשר לנשים לקבל החלטות באופן עצמאי. ההצהרה מעולם לא התקבלה על ידי גוף רשמי בצרפת, ונושא זכויות הנשים לא זכה לתשומת הלב הראויה לו, על אף חלקן הרב של הנשים במהפכה, במיוחד ב"מצעד על ורסאי". כאשר [[הקומונה הפריזאית]] הראשונה החליטה ב-[[1792]] על [[זכות הצבעה]] אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים. דה גוז' עצמה הוצאה להורג במהלך בתקופת שלטון הטרור בגלל נושאים אחרים.
 
<gallery>
 
===המאה ה-19===
עד למחצית [[המאה ה-19]] ההגות המערבית התייחסה ל[[משפחה פטריארכלית]] כאל המצב הטבעי. רק באותה עת התחילה התעוררות ממוסדת של נשים לשינוי מצבן. נשים החלו לדרוש זכויות כמו הזכות ללמוד ולרכוש השכלה, הזכות לדבר או לנאום בפומבי, זכות לגירושין מול בעל מתעלל, הזכות להצביע ולהשפיע, זכות להיות בעלות רכוש ועוד.
 
יסודות הפמיניזם המערבי והאוניברסלי קשורות ל[[קווייקרים]] ול[[התנועה לביטול העבדות|תנועה לביטול העבדות]] בארצות הברית. פעילות ופעילים שהיו בתנועה זו החלו לקדם רעיונות מוקדמים בתחום זכויות לנשים. החל משנת 1832, עודדו פעילים בתנועה לביטול העבדות, והעיתונאי [[ויליאם לויד גאריסון]] בראשם, השתתפות מלאה של נשים בתנועה. בשנת 1830, עודדה לידיה מריה ציילד נשים לכתוב צוואה {{הערה|Higginson, Thomas Wentworth; Meyer, Howard N. [https://books.google.com/books?id=AtT-uDbbqG8C&pg=PA143 ''The magnificent activist''], Da Capo Press, 2000, p. 143.|שמאל=כן}} [[פרנסס רייט|ופרנסס רייט]] כתבה ספרים על זכויות נשים ורפורמה חברתית. [[שרה ואנג'לינה גרימקה]] פרסמו את תפיסתן בנוגע לעבדות בסוף השלושים והחלו לדבר מול קהל מעורב (גברים ונשים) בכנסים של האגודה האמריקאית נגד העבדות. גם [[אבי קלי]] (Abby Kelley) הייתה דוברת ותורמת מרכזית לתנועה. אמנם, נשים אלו הרצו בעיקר על עוולות העבדות, אך העובדה כי אישה נאמה בציבור היה עצמו מעמד ראוי לציון. [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז|ארנסטין רוז]], החלה ב-1836, להרצות לפני קבוצות של נשים בנושא "מדעי ממשל", והתייחסה גם להענקת זכות הצבעה של נשים.{{הערה|שם=Buhle68|Buhle, 1978, p. 64.}}. הקהילה הקוויקרית ברוצ'סטר אספה אליה פעילים מרכזים בתנועה לביטול העבדות כדוגמת תומאס ומרי אן מקלינטוק (M'Clintock), [[פרדריק דאגלס]] ואיימי ויצחק פוסט ואחרים. אלה היו גם תומכים נלהבים גם של התנועה לזכויות לנשים.{{הערה|שם=Wellman188|Wellman, 2004, p. 188}} .
<gallery>
Mott Lucretia Painting Kyle 1841.jpg|[[לוקרישה מוט]]
Elizabeth Cady Stanton by HB Hall.jpg|[[אליזבת קיידי סטנטון]]
Susan B. Anthony - Age 28 - Project Gutenberg eText 15220.jpg|[[סוזן ב. אנתוני]]
Frederick douglass-pn.jpg|[[פרדריק דאגלס]]
Dacre-Becker.jpg|[[לידיה בקר]]
</gallery>
[[ועידת סנקה פולס]] הייתה הכינוס הראשון שעסק בזכויות נשים ועיקר הדוברות והמשתתפות בו היו נשים.{{הערה|Dumenil, 2012, [https://books.google.com/books?id=N-RMAgAAQBAJ&pg=PA56 p. 56].|שמאל=כן}}. הוועידה נערכה בסנקה פולס, [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], ב 19-2019–20 ביולי 1848. לאחר הכינוס התקיימו, כינוסים שנתיים של National Women's Rights Convention (הוועידה הלאומית לזכויות נשים) החל מ-1850. שתי דמויות מרכזיות בכנס היו [[לוקרישה מוט]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]].
 
בוועידה הוצג מנשר שחיברה אליזבת קיידי סטנטון, "הצהרת העמדות", שדרש להכיר בזכויות השוות לאלה של הגברים. סטנטון השתמשה בשפת הכרזת העצמאות של ארצות הברית כדי לקשור את המאבק על זכות הנשים לבחור לחירות האמריקאית: "אנו מתייחסים לאמיתות הבאות כמובנות מאליהן: שכל הגברים והנשים נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר". הסעיף התשיעי שדרש להכיר בזכות הבחירה לנשים היה היחיד שעורר מחלוקת, והצליח להתקבל בזכות תמיכת הפעיל בתנועה לביטול העבדות, האפרו-אמריקאי, [[פרדריק דאגלס]]. דאגלס כתב בהמשך את הסיסמה "לזכות אין מין, לאמת אין צבע". החל מ- 1851מ־1851, נושא זכות ההצבעה לנשים הפך לנושא המרכזי במאבק של תנועת הנשים בארצות הברית.{{הערה|Buhle, 1978
[https://books.google.com/books?id=ukXENIk2uSkC&pg=PA90 p. 90]|שמאל=כן}}
 
בשנת 1851 נפגשה [[אליזבת קיידי סטנטון]] עם [[סוזן ב. אנתוני]]. שתי הנשים פעלו במרץ לקידום מעמד האשה וכן למען ביטול העבדות בארצות הברית והקימו ארגונים שונים לקידום נושאים אלו. בשנת 1866, הן יזמו הקמת האגודה האמריקאית לשוויון זכויות (American Equal Rights Association), אשר נאבקה למען שוויון זכויות הן לנשים והן לאפרו-אמריקאים.
 
[[פמיניזם בממלכה המאוחדת|בבריטניה ניהלו הנשים את המאבק לזכותן לבחור]] בתהליך ארוך במאה ה-19 להרחבת זכות הבחירה לגברים שהתבססה עד אז על רכוש באמצעות חוקי [[רפורמה]]. בשנת [[1871]] הוקמה האגודה הלאומית לזכות הבחירה לנשים NSWS) National Suffrage Women Society) בהנהגתה של [[לידיה בקר]], אשת מדע ממנצ'סטר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Elizabeth Crawford|שם=The Women's Suffrage Movement: A Reference Guide 1866-1928|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2003|עמ=43}}}}. חברי הוועד האחרים כללו את הלן בלקברן, [[מיליסנט פוסט|מיליסנט פוקט]], ג'סי בוצ'רט, אווה מקלארן, מרגרט ברייט לוקאס, פריסילה ברייט ברייט מקלארן [[פרנסס פאוור קובי|ופרנסס פאוור קוב]] . {{הערה|{{Cite news|url=http://spartacus-educational.com/Wcentral.htm|title=Central Committee of the National Society for Women's Suffrage|work=Spartacus Educational|access-date=2018-01-05|language=en}}}}. אשה בולטת אחרת שהצטרפה למאבק הייתה [[ג'וזפין באטלר]] שעמדה בראש התנועה נגד מיסוד הזנות ו[[סחר בנשים]]. הפעילות הבריטיות זכו גם כן לתמיכת [[ליברליזם|חוגים ליברליים]] ואף לתמיכת חלק [[איגוד מקצועי|מהאיגודים המקצועיים]]. הוגה הדעות [[ג'ון סטיוארט מיל]] יצא נגד נורמות הפגיעה בזכויות נשים ובעצמאותן בחיבורו "[[שעבוד האישה]]" (1869). בחיבור זה הוא טוען בעד זכות בחירה לנשים וזאת על מנת שיגנו על זכויותיהן. בנוסף כיהן כנשיא הארגון הסופרג'יסטי הבריטי, NSWS.{{הערה|שם=:111|{{צ-ספר|מחבר=Sophia A. Van Wingerden|שם=The Women's Suffrage Movement in Britain, 1866-1928|מקום הוצאה=NY|מו"ל=Palgrave Macmillan|שנת הוצאה=1999|עמ=16}}}}. בשנת 1870 ייסדו [[לידיה בקר]] ו- Jessie Boucherett, את "הירחון למען הצבעת נשים" (Women's Suffrage Journal).שפעל במשך 20 שנה עד למותה של בקר בשנת 1890.
 
==זכויות האישה בישראל==