רש"י – הבדלי גרסאות

סביב שנת העשרים לחייו יצא רש"י מצרפת אל הישיבות הגדולות שבגרמניה (אשכנז), בעמק הריין, שם עוצב ונבנה עולמו הרוחני. תחילה בא רש"י אל ישיבת מגנצא, שבה לימד רבנו גרשום שני דורות לפני כן, ושמה יצא למרחקים; במגנצא למד רש"י אצל רבי [[יעקב בן יקר]], מתלמידי רבנו גרשום מאור הגולה, שנעשה לרבו המובהק ולימדו תורה במשך שש שנים. רש"י מכנה אותו בפירושיו "רבי הזקן", ומזכיר את פירושיו במקומות שונים. אצלו למד רש"י מקרא ותלמוד גם יחד, ודרך הלימוד של רבי יעקב בר יקר נותרה אצל רש"י כל ימיו, כפי שהעיד רש"י: {{ציטוטון|ואמנם אני נתלה באילן גדול, רבינו יעקב ב"ר יקר; ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מכל מקום '''ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו'''}}{{הערה|גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 17.}}.

לאחר כעשר שנים בהן שהה בגרמניה שב רש"י אל צרפת, חזר לטרוייש בסביבות שנת [[ד'תתכ"ט]] ([[10961069]]), כשהוא כבן שלושים, והשתלב מיד בחיי החברה היהודית שם. הוא הצטרף ל[[בית דין רבני|בית הדין]] בעיר והחל [[פוסק|לפסוק]] [[הלכה|הלכות]] לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה{{מקור}}. לאחר כחמש שנים שב רש"י אל וורמייזא, ולאחר פרק זמן בו למד בישיבת וורמייזא נסע בחזרה אל טרוייש, בה נותר לגור עד פטירתו{{הערה|[[שמעון שוורצפוקס]], '''יהודי צרפת בימי הביניים''', תל אביב 2001, עמ' 84.}}.

בערוב ימיו של רש"י התרחשו [[גזירות תתנ"ו]], כאשר יצא [[מסע הצלב הראשון]] לדרכו בשנת [[ד'תתנ"ו]] ([[10961069]]); יהדות צרפת כמעט ולא ניזוקה מידי הפורעים, אולם יהדות אשכנז המפוארת ספגה מכה אנושה. בפרט הרע גורלן של [[קהילות שו"ם]], ובהן וורמייזא ומגנצא; אלפי יהודים נהרגו בהן, ומרכזי התורה בהם למד רש"י נחרבו. בפיוטיו מתייחס רש"י כנראה לגזירות תתנ"ו; בפיוטו 'תורה התמימה', למשל, הוא פונה בקריאה אל ה[[תורת ישראל|תורה]]{{הערה|פיוטי ר' שלמה יצחקי, [[אברהם מאיר הברמן]], עמ' כ"ב; גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 83, משער כי הפיוט נכתב בתגובה לגזירות תתנ"ו.}}: