הים ביני ובינך – הבדלי גרסאות

'''החלק הראשון (שורותבתים 1–3):''' השיר נפתח ב[[מטאפורה]] – הכותב מדמה את המרחק בינו לבין אחיו המת כ-"ים", מרחק שלא ניתן לגשר עליו או לחצות אותו. הבית הראשון מסתיים ב[[שאלה רטורית]] – האם ים זה ימנע מהכותב לבקר את אחיו בגלל המרחק הגדול ביניהם? בבית הראשון מופיעה [[תפארת הפתיחה]], ובה הנושא המרכזי של השיר וחריזה משמעותית בין הדלת לסוגר (בינך-חלותך). הבית השני ממשיך באותה השאלה הרטורית, "ולא ארוץ בלב חרד ואשב על קבורתך?", האם הוא לא ירוץ בלב חרד וישב על קבר אחיו? השאלה הרטורית מדגישה את נחישותו של הכותב להגיע לבקר את אחיו המת למרות המרחק שמפריד ביניהם ולא לתת לכך לעצור אותו. בשורהבבית השלישי מוסיף הכותב שאם אכן לא יעשה זאת ויתן למרחק להפריד ביניהם, זאת תיחשב לבגידה ב[[אחווה (רגש)|אחוותו]] עם אחיו.

שלושת השורותהבתים הראשונותהראשונים הם בעצם הצהרה של הכותב ששום דבר לא ימנע ממנו לבקר את קבר אחיו.

'''החלק השני (שורותבתים 4–10):''' בבית הרביעי הכותב פונה לאחיו ואומר לו שהוא יושב על קברו. בשורהבבית החמישיתהחמישי כותב המשורר שהכאב בליבו נשאר חזק כמו הכאב שחווה ביום מותו של אחיו, המשורר משתמש בדימוי כדי להעצים תחושה זו. בעצם, הזמן שחולף אינו מקל על כאבו. בשורהבבית השישיתהשישי ניתן לראות שהמשורר עובר הפנמה מסוימת והשלמה עם כך שהמוות הוא סופי ומוחלט, בשורהבבית כותב המשורר שאם יגיד לאחיו שלום לא יקבל בחזרה את תשובתו. השורההבית השמיניתהשמיני ממשיך כמו השורההבית השביעיתהשביעי, בו המשורר כותב שכאשר יגיע לבקר את קברו אחיו לא יצא לקראתו. השורההבית השמיניתהשמיני ממשיך את קודמו ובו כותב המשורר שלא יוכלו לצחוק זה לצד זה יותר. בשורהבבית התשיעיתהתשיעי כותב שלא יוכלו יותר לראות אחד את השני ובשורהובבית העשירית,העשירי ממשיכה ההפנמה עם מותו של אחיו וההתפכחות של המשורר, הוא מבין שביתו החדש של אחיו הוא עולם המתים וקברו.

'''החלק השלישי (שורותבתים 11–15):''' בשורהבבית ה-11 פונה המשורר לאחיו ונפרד ממנו לשלום, משורהמבית זה ניתן ללמוד שאחיו המת הוא אחיו הבכור. בבית זה המשורר מגיעה להשלמה מלאה עם מות אחיו ונפרד ממנו. בשורהבבית ה-12 מאחל לאחיו שרוח אלוהים תנוח על רוחו ונשמתו ושהוא יזכה למנוחה נכונה. בשורהבבית ה-13 ממשיך המשורר את הפרידה מאחיו וכותב שהוא חוזר לביתו ואחיו נשאר באדמה. בשורהבבית ה-14 מתאר המשורר שכאשר הוא ישן ויתעורר, אחיו ימשיך לישון לעד, וזהו ההבדל ביניהם. בשורהבבית ה-15 והאחרון בשיר מצהיר המשורר שעד יום מותו ישאיר בליבו את הזיכרון מאחיו וזיכרון זה מדומה מטאפורית לאש הבוערת בליבו.