מחשב קוונטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של בורה בורה (שיחה) לעריכה האחרונה של עמית אבידן
Eliran t (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 1:
'''מחשב קוונטי''' הוא מכונה ה[[עיבוד נתונים|מעבדת נתונים]] תוך שימוש ישיר בתכונות של [[מכניקת הקוונטים]] כגון [[סופרפוזיציה קוונטית]] ו[[שזירה קוונטית]]. מחשב קוונטי שונה מ[[מחשב]] רגיל, הוא משתמש ב[[קיוביט]] (ביט קוונטי) במקום [[סיבית|ביט]] כיחידת המידע הבסיסית, והפעולות הבסיסיות שניתן לבצע על קיוביטים שונות מ[[שער לוגי|השערים הלוגיים]] העומדים בבסיסו של מחשב קלאסי. ישנן בעיות שמחשב קוונטי מסוגל לפתור ביעילות גבוהה יותר מאשר האלגוריתם המיטבי האפשרי עבור מחשב קלאסי רגיל, אולם מבחינה [[חישוביות|חישובית]] הכרעתית הם שקולים, וכל בעיה שניתן לפתור (כלומר, [[כריעות|להכריע]] או [[כריעות למחצה|להכריע חלקית]]) באמצעות מחשב קוונטי ניתן לפתור גם באמצעות מחשב קלאסי, גם אם יידרש לשם כך זמן ארוך בהרבה.
 
השאיפה הכי גדולה בעולם המחשב בכלל, ובפרט במחשוב הקוונטי היא להגיע ל'''עליונות קוונטית''', היינו היכולת לפתור בעזרת מחשב קוונטי, [[NP (מחלקת סיבוכיות)|בעיות שאינן ניתנות לפתירה]][https://he.wikipedia.org/wiki/קטגוריה:בעיות_שאינן_ניתנות_לחישוב] באמצעות מחשב קונבנציונלי רגיל{{הערה|{{גלובס|אורי ברקוביץ'|האם גוגל הצליחה להציג לראשונה "עליונות קוונטית"?|1001301627|22 בספטמבר 2019}}}}.
 
המחקר התאורטי בתחום המחשוב הקוונטי החל בשנות השבעים של המאה ה-20 ומהווה מוקד עניין הן ב[[אקדמיה]] והן בגופי ממשל וצבא ברחבי העולם, בזכות ההבטחות לשיפור משמעותי בביצועים של חישובים שונים. נבנו מספר דגמים שמימשו מחשבים קוונטיים בני קיוביטים בודדים לפרקי זמן קצרים, ובשנת [[2011]] נעשה שימוש במחשב קוונטי על מנת [[פירוק מספר שלם לגורמים|לפרק לגורמים]] את המספר 143 בעזרת [[אלגוריתם שור]]; המספר הגדול ביותר שפורק אי-פעם לגורמים באמצעות מחשב קוונטי הוא 56153. עם זאת, הטכנולוגיה הקיימת היום עדיין אינה מאפשרת בניית מחשב קוונטי בקנה מידה סביר.
 
 
== רקע ==