רמב"ם – הבדלי גרסאות

את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, ומכתבי מורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. למרות הערצתו לרבותיו לא נמנע לימים מלחלוק עליהם בהלכה אף בחריפות{{הערה|1=ראו [[s:רמב"ם הלכות שחיטה יא#הלכה י|הלכות שחיטה, יא י]], [[s:רמב"ם הלכות אישות ה#הלכה טו|הלכות אישות, ה טו]], [[S:רמב"ם הלכות טוען ונטען ג#הלכה ב|הלכות טוען ונטען, ג ב]], ו[[s:רמב"ם הלכות זכייה ומתנה ג#הלכה ח|הלכות זכייה ומתנה, ג ח]]}}. כן למד את כתבי [[רב שמואל בן חפני גאון]], שהשפיע עליו בשיטתו{{הערה|[[יהודה צבי שטמפפר]], "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", [[אביעזר רביצקי]] (עורך), '''הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשס"ט עמ' 199-210}}.

 

 

בשנת [[1148]], כשהיה הרמב"ם בן עשר (או שלוש עשרה), נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של [[אל-מוואחידון|אל-מֻוַוחִידוּן]] מ[[צפון אפריקה]] ורדיפתם את יהודי האזור.