הלוח הקראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העילמו->היעלמו - תיקון תקלדה בקליק |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 25:
'''הלוח העברי''' מבוסס גם על שנת השמש (ולא רק על 'החודש הירחי'): בצאתם מארץ מצרים ציווה אלוהים על בני ישראל לשמור על חודש האביב, כלומר לדאוג לכך שהחודש הראשון (חודש [[ניסן]]) יפול תמיד באביב: "שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם -- לָיְלָה." ({{תנ"ך|דברים|טז|א|קצר=כן}}). הבעיה היא ש-12 חודשי ירח עבריים קצרים בכ11 יום מאורכה של שנת השמש (משך סיבוב כדור הארץ סביב השמש), שהיא השנה המתאימה לעונות השנה. כדי למנוע פיגור הולך ומתמשך של השנה העברית ביחס למחזור השמש, שיגרום לכך שחג ה[[פסח]] ינדוד לכיוון ה[[חורף]] ולא יפול ב[[אביב]] - [[שנה מעוברת|מעברים]] את השנה. עיבור השנה הוא הוספת חודש נוסף לשנה כך שבמקום שיהיו בה 12 חודשים כמו בשנה רגילה יהיו ב'''שנה מעוברת''' 13 חודשים.
בימי הבית השני היה פולמוס גדול בין הזרמים היהודיים - כיצד להתאים את חודשי השנה העבריים עם עונות השנה, על מנת שחודש ניסן ופסח יצאו תמיד בתקופת האביב (כהוראת התורה). [[כת מדבר יהודה]] לא הייתה צריכה להתמודד עם בעיה זו כלל, היות שהנהיגה לוח שנה על פי שנת השמש, ובכך עונות השנה מותאמות לחודשי השנה. לעומת זאת, עקב זה שחז"ל (ה[[פרושים]]) הורו שהשנה העברית היא שנת ירח, על מנת להתאים את חודשי השנה עם עונות השנה, עיברו את השנים לפי עקרון 'מציאת האביב בארץ ישראל'. פרוש המילה אביב הוא מצב מסוים של הבשלת ה[[שעורה תרבותית|שעורה]] "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל." (שמות ט' ל"א). הגעת האביב נקבעה לפי מידת הבשלת השעורה ב[[ארץ ישראל]]. אם לא הגיע האביב בחודש השנים עשר הוא חודש [[אדר]], אז היו מעברים את השנה כלומר מוספים חודש נוסף בסופה - אדר ב'. כך נדחה למעשה חג הפסח בחודש ונפל באביב.
היהודים הרבניים (ובכללם האורתודוקסים) נוהגים כיום לפי עקרון חשבון 19 השנים (כפי שתיקן [[הלל נשיאה]] ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]]). לפי שיטה זו בכל 19 שנים יש שתים-עשרה שנים פשוטות ושבע שנים מעוברות (ה-3, 6, 8, 11, 14, 17, 19 למחזור). חשבון זה אינו מדויק כמו חשבון הראייה, אלא רק מותאם לו בקירוב.
| |||