אבל פן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 6:
 
==ביוגרפיה==
נולד בעיירהבשם קרֶסלאבקה'''אבא שב[[ויטבסקפפרמן''' לבתיה בת ירמיהו טיטלמן ונחום פפרמן בעיירה קרֶסלאבה (מחוזKrāslava)|פלך שבפלך ויטבסק]] של [[האימפריה הרוסית]], (היום עיר ב[[לטביהלטגליה]], בשם '''אבא פפרמן'''שב[[לטביה]]). אביוסבו, נחוםאליהו פפרמן, היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] ב[[דבינסק]], ופן זכה לחינוך דתי ב[[תלמוד תורה|חדר]]. את יסודות ה[[רישום]] וה[[ציור]] קנה בגיל שתים עשרה אצל ה[[צייר]] [[יהודה פן]] מ[[ויטבסק|וויטבסק]], שהיה גם מורם של [[מארק שאגאל]] ו[[אוסיפ זאדקין]], והחל סובב בערי [[רוסיה]] ו[[פולין]] כשהוא מתפרנס כ[[שוליה]] של צייר שלטים. כישרונו משך את תשומת לבו של בעל מפעל גפרורים, ש[[מצנט|מימן]] בשנת [[1898]] את לימודיו בבית הספר לאמנויות יפות ב[[אודסה]].
 
[[פרעות קישינב]] ב[[פסח]] [[1903]] הותירו בו חותם עמוק. הוא הגיש ציור שהכין בעקבות ביקורו ב[[קישינב]] כעבודת הגמר של לימודיו, ותחושת הכאב שהותירו בו הפרעות נטעה בו נחישות להקדיש את כשרונו לתיעוד הגורל היהודי. עם סיום לימודיו באודסה עבר פן ל[[פריז]] ועסק שם בעיקר בציורים מהווי חיי היהודים, על–פי זכרונו, ובגישה הומוריסטית-קריקטוריסטית.
שורה 16:
עם סדרת ציורי ה[[פרעות]] ביהודים במהלך הכיבוש במזרח נסע פן בשנת [[1917]] ל[[ארצות הברית]], שם זכה להצלחה ניכרת והוגדר "גדול הציירים היהודים" של התקופה. אוסף הציורים נרכש על–ידי [[מרקוס פכנהיימר]] ונתרם לבית הנכות של בצלאל, בו הוצג בהיכל שתיעד את סבלות היהודים ("אולם נאד הדמעות"). חלק מציורי הסדרה מוצגים היום ב[[מוזיאון הכט]] שב[[אוניברסיטת חיפה]].
 
בשנת [[1921]] שב פן לירושלים והקדיש את זמנו ומרצו לסדרה ארוכה של ציורים על נושאים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. ציורים אלו הוצגו ב-2003 במסגרת התערוכה "[http://www.imj.org.il/heb/exhibitions/2003/old_new_land/abelm_pann.html היינו כחולמים]" ב[[מוזיאון ישראל]]. ב[[ציורי התנ"ך]] שלו השתמש פן בדמויות מזרחיות שהתבססו על תושבי ירושלים, כשהוא משלב את התפישה האירופית של המזרח כשילוב של [[ארוטיקה]] ו[[ברבריות]], עם הצגת הדמויות התנ"כיות כתושבי המזרח בני זמנו, כשהוא נוסך לתוך השעטנז תכשיטים, עדיים ופריטי לבוש אותנטיים בשילוב עם סממני "אוריינטליות" שליקט ממופעי בלט פריזאיים וסרטי [[ראינוע]]. בשנת 1921 נשא לאשה את אסתר למשפחת ניסנבוים.
 
פן נפטר ב-[[1963]], בגיל 80. הותיר אישה, אסתר, ובן, איתיאל. בנו האחר, {{נזכור את כולם|91735|אלדד פן}}, נהרג ב[[הקרב על גוש עציון|הגנת גוש עציון]] ב[[מלחמת העצמאות]].
 
[[שמות רחובות בירושלים|שמו הונצח ברחוב]] ב[[רמת דניה]] ב[[ירושלים]].
 
== שנות ה-20 והלאה ==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Abel Pann}}
* {{תדהר|4|1936|אבל פן}}
* [http://mushecht.haifa.ac.il/hecht/art/Artist-Collection.aspx?id=37 מוזיאון הכט - תמונות נוספות]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12636 אבל פן] באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]