משפט השוואתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
||
שורה 17:
*מבחינה נורמטיבית: האם ניתן "לשתול" כללים ונורמות בין משפחות דומות.
*חקיקה (חוקה, חקיקה ראשית, חקיקת משנה, צווים)
* פסיקה
שורה 35:
“The king must not be under man but under God and under the law, because the law makes the king...” (Bracton, On the Laws and Customs of England, 1258)
== היבטים ==
היבטים מוסדיים:
שורה 53:
*ייבוא וייצוא של נורמות- שיפור המשפט מה קורה בחוץ ולייבא לעומת מדינות דמוקרטיות ומעצמות שמנסות לייצא נורמות חשובות לדעתן.
בראי ההיסטורי:
שורה 67:
במשפט הישראלי קיימת נטייה הולכת וגוברת לעבר המשפט האמריקני. העולם כולו נע לכיוון אמריקה (עם זאת דבר זה יכול להוות בעיה שכן ישנם הבדלי תרבות וגישות).
=== חשיבות בישראל ===
*שיטת משפט מעורבת (שואבת רבות מהדין האנגלי)
*אנו שיטת משפט חדשה ורכה בשנים, חסר לה העומק של שיטות משפט ותיקות
שורה 74:
*מערכת משפט מרוכזת (פרלמנט המורכב מבית אחד, מתנקזת לבית המשפט העליון)
== התפתחות ==
*ראשית הפרויקט ההשוואתי באירופה של המאה ה-19 עם הרצון לקידום קודים משפטיים מודרניים.
*בשלב זה קיים עניין מועט בעולם האנגלו-אמריקני. עיקר הדיון עסק ביתרונות-חסרונות של קודיפיקציה מול דין שנוצר בפסיקה.
שורה 80:
*עולה האמונה כי משפט השוואתי ישמש כלי להעברת בשורת הליברליזם הקפיטליסטי והדמוקרטי למדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי.
▲המשבר: מותם של מהגרים מגרמניה והתפכחות מאשליית הקדמה, הביאו לשקיעה של המשפט ההשוואתי משנות ה-70 של המאה הקודמת, אך בתקופה האחרונה אנו חווים פריחה מחודשת הבאה לידי ביטוי באמצעות:
*גלובליזציה – בעידן בו כל העולם הוא כפר קטן המידע נגיש וחופשי, קל לבדוק המתרחש במקומות אחרים.
| |||