הבדלים בין גרסאות בדף "פרנץ גיולאי"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 חודשים
מ
גילואי->גיולאי - תיקון תקלדה בקליק
מ (הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג))
מ (גילואי->גיולאי - תיקון תקלדה בקליק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד תקלדה-בקליק עריכה מתקדמת מהנייד
בשנת [[1849]] קודם לדרגת [[לוטננט פילדמרשל|לוטננט-פלדמרשל]], וב[[יוני]] של אותה שנה [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]] מינה אותו כשר המלחמה של הקיסרות. במסגרת תפקידו זה, הוא לקח חלק חשוב בדיכוי [[המרד ההונגרי של 1848]], וניהל את המצור על העיר [[ראב]]. הוא הודח מתפקידו ב[[יולי]] [[1850]] ונשלח לפקד על הקורפוס ה-5 באזור [[מילאנו]]. עוד באותה שנה הועלה לדרגת [[פלדצוגמייסטר]] ונשלח בשליחות דיפלומטית ל[[סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1857]] מונה למושל אזור [[לומברדיה]]. בשנת [[1859]] הכריזו [[ממלכת סרדיניה]] ו[[הקיסרות השנייה|הקיסרות הצרפתית]] מלחמה על אוסטריה, פותחות בכך את [[מלחמת אוסטריה-סרדיניה]]. מתוקף תפקידו של גיולאי, היה עליו להכריע את סרדיניה בטרם יספיק הצבא הצרפתי להתערב בצוה משמעותית. הכוח שתחת פיקודו כלל כ-220,000 חיילים, 824 תותחים ו-22,000 פרשים.
 
גיולאי פתח את המלחמה בחציית נהר [[טיצ'ינו (נהר)|טיצ'ינו]] בתקווה לכבוש את [[פיימונטה]] ולמנוע מהצרפתים להגיע אליה ברכבות. לרוע מזלו ירד גשם כבד בעת חציית הטיצ'ינו, כך שהמבצע התעכב ואפשר לפיימונטים להספיק להציף את שדותיהם ולעכב בכך את התקדמות צבאו. גיולאי הגיע ל[[וורצ'לי]] במטרה לכבוש את [[טורינו]], אולם אז הופיעו כוחות צרפתיים-סרדיניים כדי לחזק את [[אלסנדריה]] וגשרי נהר [[פו (נהר)|פו]] מסביב ל[[קזאלה מונפראטו]] והכריחו אותו לסגת. ב-[[14 במאי]] הגיע קיסר צרפת [[נפוליאון השלישי]] לאלסנדריה ולקח את הפיקוד על הכוח הצרפתי-סרדיני. ב-[[20 במאי]] חלק מהכוח של גילואיגיולאי, שהיה תחת פיקוד [[פיליפ פון סטאדיון אונד טננהאוזן|הרוזן סטאדיון]] הובס ב[[קרב מונטבלו]] בידי כוח צרפתי קטן בהרבה.
 
בתחילת [[יוני]] הגיע גיולאי לתחנת הרכבת של [[מג'נטה]], ונפוליאון בחר לתקוף אותו שם. חלק מהכוח הצרפתי בפיקודו של נפוליאון תקף חזיתית, בעוד שאר הכוח ביצע תנועת [[איגוף]]. חרף היתרון המספרי שלו, [[קרב מג'נטה]] הסתיים בתבוסה לגיולאי. ב-[[16 ביוני]] הוא הוחלף בידי [[היינריך פון הס]]. להגנתו הוא טען שחלק מהטעויות שעשה במהלך קרב מג'נטה נבעו מציות לפקודות שקיבל מו[[וינה]]. הוא מת ערירי ב-[[1 בספטמבר]] [[1868]] בגיל 69, והוריש את רכושו ותוארו לדודנו מצד האם, [[גנרל]] [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] לאופולד פון אידלשיים, אשר שינה את שמו בהתאם ל[[לאופולד פון אידלשיים-גיולאי]].