ישיבת המתמידים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מופיע במקטע קודם |
מ ניסוח, הגהה וסידור |
||
שורה 8:
}}
'''ישיבת המתמידים''', ובשמה הרשמי '''קהל עדת ירושלים''', היא קהילה [[חרדים|חרדית]] שמרכזה ב[[ירושלים]], המורכבת מבני [[היישוב הישן]] שאינם משתייכים ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]].
מנהיג הקהילה היה הרב [[לייב מינצברג]] עד לפטירתו באוקטובר 2018. מאז ממלא את מקומו בנו הרב מרדכי מינצברג. הישיבה הגדולה "תורת השם" שוכנת במרכז הקהילה ברחוב מנחת יצחק בירושלים והישיבה הקטנה בשם 'אור התלמוד' שוכנת בביתר עילית.
שורה 14 ⟵ 16:
==היסטוריה==
ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת [[1949]] על ידי הרב יוסף אייכלר, עבור בני נוער חרדיים מ[[היישוב הישן]], במטרה להתמודד עם ריפיון רוחני ואף [[יציאה בשאלה|פריקת עול]] בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות ל[[צה"ל]] (וקודם לכן גם גיוס ל[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|ארגוני המחתרת]]). שמה של המסגרת היה '''ישיבת המתמידים'''.
השם "ישיבת המתמידים" או '''חברת מתמידים''' הפך ברבות השנים, משם פרטי של ארגון נוער, לשם כללי, אשר מוסדות רבים משתמשים בו להגדרת פעילות הנוער בשעות הערב.
מייסדי '''ישיבת המתמידים''' היו הרב חיים אורי רוזנברג והרב יוסף אייכלר שאף ניהל אותה בשנותיה הראשונות. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. לעת זקנותו מינה את מקורבו הרב לייב מינצברג, אשר הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית המיוחדת, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים. כמו כן עוסק הרב מינצברג בלימוד טעמי מצוות ותנ"ך. הוא דוגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה. גישה חינוכית זו שונה מהמקובל בקרב בני היישוב הישן.
שורה 28 ⟵ 32:
הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג.
הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה משנת 1977 מדי שנה '[[שבת]] התאחדות' ב[[מירון (מושב)|מירון]] בשבת פרשת '[[לך-לך]]', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת
רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב [[מאיר סירוטה]] ([[מו"צ]]), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ) הרב בן ציון גוטפרב
הקהילה מזוהה עם סיעת [[שלומי אמונים]].
בחג ה[[פסח]] [[תשע"ו]] מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב [[בית הכנסת]] של הקהילה בשכונת התמר ב[[ביתר עילית]], ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ) ובשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד. קהילה נוספת קיימת בשכונת רמת בית שמש ג'.
בשנת תשע"ח מונה הרב מנדל פרוש לרב הקהילות מודיעין עילית וגרין פארק.
==הסכסוך עם העדה החרדית==
ישיבת המתמידים נחשבה בתחילה כחלק מהמסגרת הקהילתית והאידאולוגית של [[העדה החרדית]]. בחודש חשוון [[ה'תשנ"ה]] - נובמבר [[1994]], חדל רשמית הקשר בין שני הגופים, לאחר ש[[עיריית ירושלים]] הקצתה מגרש בשכונת [[רוממה]] לבניית [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של הקהילה. הדבר התקבל בקרב אנשי העדה החרדית כסטייה מעקרונותיה, המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הממסד "הציוני". בעקבות כך קמו שתי קהילות של פורשי המתמידים, בשם "תפארת ירושלים" ו"אנשי ירושלים".
בשנת 2001 הוציאו הקנאים מתוך העדה החרדית חוברת בשם "כאבה של ירושלים", ובה ציטוטים שבהם הרב מינצברג מזלזל לכאורה ברבנים שונים ובשיטת לימודם. עם זאת, חלק מרבני ה[[בד"צ]] של העדה החרדית ממשיכים לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו. ==קישורים חיצוניים==
| |||