פרשת קולנוע היכל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) |
רינה חכמון (שיחה | תרומות) ←מהלך האירועים: הרחבה |
||
שורה 6:
[[קובץ:PikiWiki Israel 53475 cinema heichal in petach tikva.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הסבר על קולנוע היכל]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 53476 cinema heichal in petach tikva.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קופות קולנוע היכל (2019)]]
במשך שנים רבות היה אולם קולנוע היכל סגור בשבת בהתאם לחוק עזר עירוני בפתח תקווה{{הערה|{{דבר|ראובן שפירא|שאבעס במלאבעס|1980/08/01|01404}}}}. בשנת [[1983]] נבחר לראשות עיריית פתח תקווה [[דב תבורי]], מועמד [[המערך]]. עם זכייתו בתפקיד הבטיח תבורי כי "תושבי פתח תקווה שירצו לחזות בסרטים בלילות שבת לא יצטרכו לנסוע עד תל אביב".
הוחלט על פתיחת קולנוע היכל בשבת מסיבות מסחריות ותרבותיות שכן בית הקולנוע הפך להיות מצרך מבוקש לצעירי העיר. בניגוד לערים אחרות בהן נפתחו בתי קולנוע בליל שבת בניגוד לחוקי העזר העירוניים, הוביל תבורי לשינוי חוק העזר העירוני. עוד טרם אושר השינוי על ידי שר הפנים, נערכה ב-[[21 בפברואר]] [[1984]], הקרנה ראשונה בשבת. הרבנים הראשיים של פתח תקווה, [[ברוך שמעון סלומון]] ו[[משה מלכה]], הובילו אלפי דתיים בהפגנה נגד חילול השבת{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|בחוץ שאגו הדתיים|1984/02/26|00112}}; {{מעריב||המשך|1984/02/26|00208}}}}. עשרות אלפי מפגינים דתיים הגיעו ל[[הפגנה]] בליל שבת, אך ההפגנה לא הועילה ובית הקולנוע המשיך בהקרנת סרטים גם בשבתות הבאות, שומרי השבת מצידם המשיכו את ההפגנות. למולם באותה עת,התארגנה קבוצה של תושבים ובהם עו"ד אבי אורן, דר' מוטי צבירן ואח', פעילים חברתיים שפעלו בניסון להקים גוף ציבורי שיפעל מנגד. להפגנות הנגד נרתם מזכיר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, צור חכמון שעמד אז בראש הגוף הגדול ביותר והמאורגן ביותר של צעירים בעיר פתח תקוה.צור חכמון החליט שהזכות לחופש, גדולה במיוחד נוכח הפגיעה המינורית בציבור החרדי. החרדים מגיעים מהשכונות הרחוקות כדי להפגין. מרכז העיר נותר שקט (עניין סמלי), בית הקולנוע מוסתר, אין שכנים נפגעים מרעש ואין סיבה שצעירים לא יוכלו לראות סרט בשישי בעיר מגוריהם . הוא גייס את "עלומי אמת" מסגרת של נוער פעיל ומשפיע שהקים ויחד עם חברי המשמרת הצעירה, התייצבו מאות צעירים מידי שישי להפגנות שכנגד. צור חכמון הגיש בקשה למשטרה לערוך הפגנה מיוחדת. הוא ביקש לפתוח בית קפה ברחבה של קולנוע היכל ביום שישי בערב ולמכור בו קפה ועוגות. המשטרה סירבה בטענה כי הדבר מצריך רישון עסק. צור חכמון החליט בכל זאת לפתוח את בית הקפה ולחלק קפה ועוגה חינם -בבית קפה מאולתר שהקים. המשטרה פעלה כדי לסגור אותו והוגש בג"צ על ההחלטה. בדיון בבג"צ נדונה השאלה האם יש מקום לדון באי מתן היתר למקום זמני- לאחר חלוף הזמן. העותר צור חכמון טען שכן בשל כך שהוא היה בעיצומו של מאבק ובית המשפט העליון קבע כי לא ניתן היה למנוע את חלוקת הקפה והעוגות.
כעבור תקופה ארוכה של הפגנות החליטו המתנגדים הדתיים כי עליהם להרחיב את המאבק לתחומים אחרים. ב[[מרץ]] 1984 פרצו הרבנים הראשיים של פתח תקווה אל מועצת העירייה כדי לבטא את התנגדותם. במקביל ערכו הרבנים שיחות עם ראש העירייה במטרה לשכנעו לחדול מהקרנת סרטים בשבת. אנשי ציבור דתיים מ[[הליכוד]], [[אגודת ישראל]] ו[[המפד"ל]] הפעילו לחץ פוליטי, ו[[שמעון פרס]] שהיה אז ראש הממשלה, זימן את דב תבורי ללשכתו וביקש ממנו להגיע לפשרה עם רבני העיר - אך ללא הועיל. תבורי היה נחוש בדעתו להמשיך ולאפשר הקרנת סרטים בערבי שבת, אחרת יתפטר. את דעתו הנחרצת הסביר בכך שלדעתו יש צורך להיענות לדרישות בני הנוער לבידור בסופי שבוע. הוא טען שבני הנוער בלילות שבת היו נוסעים ל[[תל אביב]] בכלי הרכב של הוריהם, דבר שיש בו סיכון, הוצאות מיותרות וניתוק העיר מבני-הנוער שלה. תבורי העיד על עצמו כי הוא לא מעוניין לפגוע בציבור הדתי בעיר, ולכן הבטיח כי מכירת הכרטיסים תיעשה לפני כניסת השבת, והקרנת הסרטים לא תתחיל לפני השעה עשר בליל שבת. בראיון עיתונאי אמר: "מאבק החרדים ייזכר לדורות כקרב על פתיחת העיר שהייתה כמו במצור של שבת, זהו הקרב על הדמוקרטיה. עשרים אחוז דתיים רוצים לכפות את השבת שלהם על שמונים אחוז חילוניים."
| |||