פסיקתא דרב כהנא – הבדלי גרסאות

'''פסיקתא דרב כהנא''' הינוהיא [[מדרש]] [[ארץ ישראל|ארץ ישראלי]]י קדום. ביחדעל עםה[[קריאת התורה|קריאות בתורה]] וב[[בראשית רבההפטרה|הפטרות]] וב[[ויקראחגי רבהישראל ומועדיו|מועדים]], עומדתוב[[שבת|שבתות]] הפסיקתאמיוחדות, בשורהכגון הראשונהשבת של ספרות[[פסח]] המדרש.ו[[סוכות]], שבת [[חנוכה]] ועוד.

רבי [[שלמה בובר]], אשר הוציא לאור את המהדורהה[[מהדורה מדעית|מהדורה המדעית]] הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר כמו למשל [[בראשית רבה]] אזי כל דרש בו הוא '''נפסק''' ונפרד מחברו.

לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית. לשונה מזכירה את לשון ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ראשית ה[[פיוט]], ובראשית רבה וויקרא רבה.

מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי רבי [[שלמה בובר]]. מהדורת 'בובר' כוללת לצד נוסח מוגהה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. בבמהדורתובמהדורתו השתמש רביבובר שלמהבארבעה בובר[[כתב בארבעיד (העתק)|כתבי יד]] שונים והם: [א]
* כתב יד מ[[צפת]] אשר הועתק ב[[מצרים]] ונמסר לו על ידי [[שד"ל]] [ב]
* כתב יד מהעיר [[ פאס]] שב[[מרוקו]] אשר נמסר לו על ידי הרב [[אליקים כרמולי]] [ג]
* כתב יד אוקספורד [ד]
* כתב יד מ[[איטליה]], מספריתו של די ראססי.
במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שקיבל שמקורו מצפת, אותו קבלקיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד שקבל משד"ל הושלם על ידי כתב היד שנתקבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.

המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת [[בית המדרש לרבנים באמריקה]] בשנת [[1962]] (תשכ"ב). המהדורה שהוציא לאור מנלדבויםמנדלבוים מבוססת הן על [[כתב יד]] [[אוקספורד]] והן על שנויישינויי נוסח על פי [[הגניזה הקהירית]].