הבדלים בין גרסאות בדף "יגאל עמיר"

נוספו 345 בתים ,  לפני 3 חודשים
עריכת לשון והוספת קישורים (המשך יבוא)
(עריכת לשון והוספת קישורים (המשך יבוא))
|כיתוב=יגאל עמיר (באמצע עם [[אקדח]] דמה) משחזר את [[רצח יצחק רבין]] בליווי [[משטרת ישראל|שוטרים]]{{תמונה להחלפה}}
}}
'''יגאל עמיר''' (נולד ב-ב־[[23 במאי]] [[1970]]) הוא [[רצח יצחק רבין|רוצחו]] של [[ראש ממשלת ישראל]], [[יצחק רבין]]. עמיר רצח את רבין ב-ב־[[4 בנובמבר]] [[1995]], בתום עצרת תמיכה ב[[הסכמי אוסלו]]. הוא נלכד במקום הרצח, ונידון ל[[מאסר עולם]].
 
==נעוריו==
עמיר נולד ב[[הרצליה]] בשנת [[1970]]. אמו גאולה הייתה [[גן ילדים|גננת]] במקצועה, ואביו שלמה הוא [[סופר סת"ם]]. עמיר למד ב[[בית ספר|בית הספר]] של [[החינוך העצמאי]] בהרצליה וב[[ישיבת היישוב החדש]] ב[[תל אביב]]. לאחר לימודיו התיכוניים למד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת כרם ביבנה|כרם ביבנה]], ובמסגרתה שירת ב[[צה"ל]] כלוחם בגדוד 13 של [[חטיבת גולני]]. על תקופת שירותו בגולני במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]] סופר{{הערה|מיכאל פייגה, [https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/product/רצח-רבין-והשוליים-האתניים-של-הציונות-ה/ רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות הדתית], '''[[תיאוריה וביקורת]]''' 45, חורף 2015, עמ' 35.}}:
{{ציטוט|בגולני כולם מרביצים, גם אני לא הייתי נקי ... אבל יגאל היה משהו מיוחד, דרגה כשלעצמה. אני זוכר שבמהלך שגרת החיפושים ב[[ג'בליה]], הקצין היה אומר לפני שפרצו לבית, תעשו להם טיפול עשרת אלפים. יגאל עמיר היה המוציא לפועל, בהא הידיעה. הוא היה נכנס בהם חזק, מרביץ מכות פה, מעניק כמה דחיפות שם, משחית ציוד, נהנה להציק להם, סתם בשביל הבידור. על זה המ"מ ממש העריץ אותו.|מקור=|אנגלית=}}
 
מאוחר יותר נשלח במסגרת "[[לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות|נתיב]]" לפעילות חינוכית ב[[ריגה]].
 
עמיר למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]]. במהלך לימודיו ארגן (יחד עם [[אבישי רביב]]) שבתות ומסלולי טיול ל[[פנויים פנויות|פנויים ופנויותולפנויות]] מהמגזר הדתי במקומות שונים בעלי משמעות פוליטית, כדוגמת [[חברון]], [[נצרים]] ובניין ה[[אוריינט האוס]]. פעילויות אלו היו חוקיות ולגיטימיות, אך לבקשת השבה[[שירות הביטחון הכללי|שב]] מסר רביב בקיץ 1995 מידע מפורט על אודות עמיר, לרבות קשריו עם אחיו [[חגי עמיר|חגי]], פעילויותיו בארגון [[הפגנה|הפגנות]] נגד [[הסכמי אוסלו]] ובגבעת הדגן ב[[אפרת]], תמיכתו ב[[טבח מערת המכפלה]] שבוצע על ידישביצע [[ברוך גולדשטיין]], וכוונתו לארגן "קבוצת סטודנטים רציניים מבר־אילן המעוניינים לעשות דברים", בלי לעדכן לגביה את רביב, שעמיר העריך שהוא במעקב ה[[שב"כ]]. הצהרה זו פורשה על ידי רביב כ"רעיונות כלליים מאוד שאם יתממשו עלולים להוביל גם לפגיעה בערבים". רביב הונחה להמשיך בפיקוח על עמיר, אך לא הופעלו נגדו אמצעי חקירה נוספים, בין היתר על רקע ריבוי דיווחים חמורים יותר באותה תקופה.{{הערה|דביר קריב, יצחק - רצח רבין: הסיפור שלא סופר, עמ' 22-26}}
 
==רצח ראש הממשלה==
{{הפניה לערך מורחב|רצח יצחק רבין}}
[[קובץ:Kikar_rabin.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אתר הזיכרון לרבין במקום הירצחו]]
לאור ההתקדמות ב[[הסכמי אוסלו|תהליך אוסלו]] וחתימת [[הסכמי אוסלו#המשך הסכמי אוסלו|הסכם ביניים]] נוסף, שהעניק ל[[פלסטינים]] שלטון עצמי בערים הפלסטיניות הגדולות ובעוד כ-450כ־450 כפרים בגדהב[[יהודה וברצועהושומרון|גדה המערבית]] וב[[רצועת עזה]], שוסעה מדינת ישראל שוסעה במחלוקת פנימית עזה על רקע התהליך המדיני. טענות בדבר חוסר הלגיטימיות של הממשלה,{{הערה|
[[רחבעם זאבי]]: "זו ממשלה לא
שפויה שהחליטה לאבד את מדינת ישראל לדעת...ממשלה מופקרת, כנועה,
"מה ההבדל בין ועד הקהילה היהודית בגטו לבין הממשלה? שם נאלצו היהודים לשתף פעולה, וכאן הממשלה עושה הכל מרצונה." [[הארץ]], 1.4.1994
 
[[רפאל איתן]]: "מה שקרה ב[[הפיגוע בצומת בית ליד|צומת בית-ליד]] הוא תזכורת ליום השנה ל[[אושוויץ]]... זו ממשלת המשך ל[[בווין]], ממשלת [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]]. לאנשים כאלה היה בעבר כינוי קולע - [[קוויזלינג]]ים. זה הביטוי היאה להם." ("ידיעות אחרונות", 23.1.1995);}}{{הערה|1=[http://noal.org.il/gallery/show/103582 ההסתה שקדמה לרצח], אתר [[הנוער העובד והלומד]]}} שלוו לעיתים בתיאורים של רבין עצמו כבוגד, היו נפוצות. זכורה במיוחד [[הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב'|הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב]] מאוקטובר 1995, שהגיעה למעשי [[אלימות]].{{הערה|1="מאות מפגינים ניסו לפרוץ לרחבה שמול המשכן, וסירבו לבקשת השוטרים והמארגנים להתפנות לגן הוורדים הסמוך. הם השליכו לפידים בוערים על השוטרים, שעצרו כמה מהם לחקירה. המפגינים פגעו במכוניות של שרי הממשלה ושל ח"כים מהקואליציה. את מכוניתו של ראש הממשלה הם הרסו כמעט לחלוטין. נהגו של יצחק רבין סיפר, כי מפגינים הלמו ברכב באמצעות כלים שונים, פגעו בפח וניפצו את הפנסים. לדברי כמה עדים, טיפסו מפגינים על גג המכונית, רקעו עליה ברגליהם והשמיעו קריאות בגנות רבין והממשלה." [[נדב שרגאי]], [[הארץ]], 06/10/1995 }}
 
בעקבות חתימת [[הסכמי אוסלו]], ובהשפעת ביקור בהלווייתו של [[ברוך גולדשטיין]] ושיחות עם חבריו של גולדשטיין,{{הערה|{{הארץ|[[עקיבא אלדר]]|לפנות את הרובע היהודי בחברון|1.1357821|3 בנובמבר 2008}}}} החליט עמיר בראשית 1995 שעל ראש הממשלה רבין חל [[דין רודף]] ושם לעצמו למטרה לרצוח אותו לצורך עצירת מתווה אוסלו. אחיו [[חגי עמיר|חגי]] וחברו [[דרור עדני]] היו שותפים לקשר.{{הערה|1=חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, הורשע בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה ובהחזקת נשק, ונגזר עליו עונש של 16 שנות מאסר. דרור עדני, חבר של יגאל עמיר, נידון לשבע שנות מאסר, על קשר לרצח ראש ממשלה וקשר לפגוע בערבים}} לאחר שגמלה ההחלטה בלבו,בליבו שקל דרכים אחדות לעשות זאת, ובהן מלכוד מכוניתו, ירי טיל "[[לאו (רקטה)|לאו]]" לעברו, ועוד.{{הערה|1=מכתב האישום:"הנאשם העלה לפני חבריו כמה דרכי פעולה אפשריות כדי להגשים את יעדו. בין היתר, דובר על מלכוד מכוניתו של רבין, הזרמה של ניטרוגליצרין לביתו באמצעות צינור המים של הבניין, ירי לעבר הבית, ולצורך זה נסעו הנאשם ואחיו לבדוק את הזירה את הדרכים למילוט. רעיונות ביעותים מסוג אחר היו הצבתה של מכונית תופת בדרך נסיעתו של ראש הממשלה, או ירי לעברו באמצעות טיל "לאו" או כלי נשק מאולתרים. בסופו של דבר נפסלו כל ההצעות משום שבידי הנאשם וחבריו לא היו אמצעים מתאימים לממשן, וכן עקב חששם שהם עצמם ייפגעו או ייתפסו"}} החל מינואר 1995,{{הערה|{{ערוץ7|[[אבי סגל]]|יום זיכרון נייד|309294|4 בנובמבר 2015}}}}1995 ניסה עמיר שלוש פעמים לרצוח את רבין באמצעות אקדח "[[ברטה]]" שהיה ברשותו,{{הערה|1=ב-[[22 בינואר]], במוסד "[[יד ושם]]" ב[[ירושלים]], ב-[[22 באפריל]], במלון "נוף ירושלים", בירושלים וב-[[11 בספטמבר]], כשנחנך [[מחלף כפר שמריהו]].}} אך ברגע האחרון נמנע מהמעשה עקב ביטול האירועים, סידורי האבטחה ומניעות טכניות.
 
במקבילבד־בבד תכננו עמיר ואחיו חגי התארגנות מחתרתית לפגיעה בערבים, שהייתה אמורה לפעול לאחר נסיגת צה"ל משטחי [[יהודה ושומרון]]. לצורך כך אגרו כמות ניכרת של [[אמצעי לחימה]] שנגנבו מ[[צה"ל]] וגייסו מספרכמה חברים לביצוע פעולותיה. ההתארגנות נחשפה במהלך חקירתם של עמיר ואחיו לאחר הרצח.{{הערה|שם=עפ8019}}
 
ב-ב־[[4 בנובמבר]] 1995, התקיימה עצרת תמיכה בתהליך השלום ב[[כיכר מלכי ישראל]] ב[[תל אביב]]. העצרת אורגנה כתגובה להפגנות הימין, תחת הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות". בתום העצרת, חיכה עמיר לרבין במגרש החנייה הסמוך, ושם [[רצח יצחק רבין|רצח]] אותו ביריות אקדח. בעקבות הרצח שונה שם הכיכר ל"[[כיכר רבין]]".
 
לאחר שירה כדור ראשון מטווח קצר ביותר לכיוון [[עמוד השדרה]] של רבין, ירה עמיר שני כדורים נוספים, ובמשפטו הסביר את המניע לכך:
 
===העמדה לדין===
יגאל עמיר נתפס במקום, והועבר לחקירה בידי השב"כ, בהשבה שיתף פעולה באופן מלא והביע את שמחתו על הצלחתו. בסיום החקירה הועמד לדין באשמת [[רצח]] ופציעה בנסיבות מחמירות בפנילפני [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב. בית המשפט שלח את עמיר לבדיקה נפשית, בהובה נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין.{{הערה|1=מסקנות הבדיקה, כפי שהן מופיעות בפסק הדין תפ"ח 498/95 מדינת ישראל נ' יגאל עמיר:
: (א) הנאשם אינו לוקה ב[[מחלת נפש]] וגם בעבר הוא לא סבל ממחלת נפש.
: (ב) הנאשם אינו לוקה בהפרעות אישיות וגם בעבר לא סבל מהפרעות אישיות.
{{ציטוט|תוכן=פעלתי על פי '[[דין רודף]]'. לפי דין רודף הכלל הוא שזה לא אקט של ענישה... על פי דין רודף אחד הכללים הוא לעשות את המקסימום לפני שאתה עושה את הפעולה הקיצונית. המטרה שלי לא הייתה לרצוח אותו כבן אדם, אין לי שום תוצאה מזה שהוא מת, אם היה משותק ולא פועל כראש ממשלה זה אותו דבר מבחינתי.|מקור=|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
עמיר הורשע, ונידון ל[[מאסר עולם]] ועוד שש שנים על פציעת מאבטח.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/M-PE-2-003-L.doc תפ"ח (ת"א) 498/95 מדינת ישראל נגד יגאל עמיר] - פסק הדין}}
 
במשפט נוסף נידון לחמש שנות מאסר,{{הערה|תפ"ח (ת"א) 499/95 מדינת ישראל נגד יגאל עמיר ואחרים, ניתן ב-11 בספטמבר 1996}} ולאחר ערעור המדינה הוחמר העונש ל-8לשמונה שנות מאסר,{{הערה|שם=עפ8019|{{פס"ד עליון|קישור=96080190.f01|סוג=ע"פ|עותר=יגאל עמיר ואחרים|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=29 באוגוסט 1999}}}} על קשירת קשר יחד עם אחיו ועדניועם עדני. כל העונשים ניתנו במצטבר. עמיר מעולם לא הביע [[חרטה]] על הרצח, ובראיוןובריאיון שנתן בחודש מאי [[2004]] חזר והדגיש שלדעתו פעל בצורה נכונה, ובאמצעות הרצח הציל את עם ישראל.
 
===תנאי מאסר===
עמיר הוגדר כ[[אסיר ביטחוני]] ונכלא ב[[כלא איילון]] באגף שהוקם עבורובשבילו בלבד ושימש אף לקבלת מבקרים, כשהוא במעקב קבוע של מצלמות אבטחה. בהמשך הועבר בין בתי סוהר שונים. מדי חצי שנה המדינה ביקשה המדינה וקיבלה אישור להאריך את כליאתו בבידוד, בנימוק שהוא מהווה סיכון ביטחוני עקב משנתו האידאולוגית.{{הערה|רענן בן צור, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251007,00.html שירות בתי הסוהר מוציא את יגאל עמיר מהבידוד]", פורסם ב[[ynet]] ב-04.07.12}} את המעקב המתמיד אחריו נומק על ידינימק [[שב"ס|שירות בתי הסוהר]] במניעת פגיעה שלו במערכות הביטחון שבתאו, או בעצמו. בשנת 2000 עתר עמיר עתר לבית המשפט בבקשה להוציא את המצלמות מתאו, בנימוק שהחששות ספקולטיביים ושהוא האסיר היחיד בישראל שתנאי כליאתו כוללים פגיעה שכזושכזאת בפרטיות לאורך שנים, וזאת במטרה להשית עליו עונש נוסף ללא משפט.{{הערה|{{גלובס||יגאל עמיר לבג"ץ: להוציא את מצלמות הטלוויזיה מהתא שלי|446833|24/10/2000}}}} בדצמבר 2006 הועבר יגאל עמיר ל[[בית סוהר רימונים|בית הסוהר רימונים]] בשרון, לראשונה לתא ללא מצלמות.{{הערה|{{וואלה!|יהונתן ליס|יגאל עמיר הועבר לתא שבו לא מותקנות מצלמות|1020498|08 בדצמבר 2006}}}} בשנת 2012, בעקבות עתירות נוספות של עמיר, החליט שב"ס להעבירו לחברת אסירים נוספים, באגף סגור.
 
בשנת [[2001]] תוקן [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר]], ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגיפוליטי־אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן [[חנינה (ישראל)|חנינה]] לאסיר כזה. עם זאת, החוק לאאינו פוגע בסמכותו של ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] לקצוב את העונש או לחון את האסיר.
 
==חיי משפחה==
בתחילת שנת [[2004]], ביקש עמיר להתחתן בעודו בכלא עם לריסה טרימבובלר, גרושה ואם לארבעה יוצאת [[ברית המועצות]], בעלת תואר ד"ר[[דוקטור]] ל[[פילוסופיה]], שאותה פגש כאשר עבדה ב[[ישראל]] כ[[מורה]] ל[[יהדות]] לעולים חדשים מ[[רוסיה]]. טרימבובלר סיפרה שהחלה לבקר את עמיר ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] מטעמים הומניטריים, וטענה כי בשל קשריה איתו נאלצה לוותר על הקריירה האקדמית שלה כמרצה באוניברסיטה.
 
[[שירות בתי הסוהר]]שב"ס דחה את בקשת טרימבובלר ועמיר [[נישואים|להינשא]] ואת בקשתם להתייחדות (זכויות שניתנות בדרך כלל לאסירים בישראל, אך לא ל[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] פלסטינים{{הערה|{{הארץ|נטע אלכסנדר|קשור אותי אהוב אותי|1.1150868|31 באוקטובר 2006}}}}). בקשות אלה הביאו מספרכמה חברי כנסת ליזום הצעת חוק שתאסור על רוצחירוצחיהם של [[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]] להינשא, אך זוהכנסת נדחתהדחתה על ידי הכנסתאותה. בסופו של דבר פסק [[בית המשפט העליון]] כי אין לאפשר לבני הזוג להתייחד,{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=04047140.g10|סוג=עע"א|עותר=יגאל עמיר|משיב=שירות בתי הסוהר}}}} בנימוק:{{ציטוט|תוכן=מעשיו של עמיר בעבר, דבקותו במטרותיו האלימות, היותו נערץ ודגם לחיקוי בידי גורמים קיצוניים, קשריו עם גורמים קיצוניים, העובדה שלא התחרט על מעשה הרצח הנורא, ניסיונותיו לשכנע בצדקת דרכו האלימה ובצורך ליישמה גם כיום, ועל־הכל: היעדר היכולת לפקח עליו בעת ההתייחדות, כל אלה מוליכים למסקנה כי החלטת המשיב שלא לאפשר למבקש להתייחד עם לריסה, החלטה סבירה וראויה היא.|מקור=|אנגלית=}}
{{ציטוט|תוכן=מעשיו של עמיר בעבר, דבקותו במטרותיו האלימות, היותו נערץ ודגם לחיקוי בידי גורמים קיצוניים, קשריו עם גורמים קיצוניים, העובדה שלא התחרט על מעשה הרצח הנורא, ניסיונותיו לשכנע בצדקת דרכו האלימה ובצורך ליישמה גם כיום, ועל-הכל: היעדר היכולת לפקח עליו בעת ההתייחדות, כל אלה מוליכים למסקנה כי החלטת המשיב שלא לאפשר למבקש להתייחד עם לריסה, החלטה סבירה וראויה היא.}}
 
באוגוסט 2004 הודיעה משפחתו של עמיר כי הוא [[קידושין#באמצעות שליח|קידש את טרימבובלר באמצעות שליח]]. טקס הקידושין נערך בביתו של עמיר בהרצליה, כשאביו של יגאל, שלמה עמיר, משמש כשליח. ביולי [[2005]] קבע [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[ירושלים]] כי נישואי השניים תקפים.{{הערה|{{ynet|מירי חסון ואילן מרסיאנו|ביה"ד הרבני: נישואי יגאל עמיר תקפים|3110548}}}} פניותיו של עמיר לבית המשפט העליון, בדרישה שיוכל להתייחד עם בת זוגו, נדחו בנימוקי ביטחון. הפרשה עוררה בציבור גם את השאלה האם עמיר הוא כאחד הרוצחים, או שעונשו צריך להיות חמור יותר. הוויכוח מומחש להלן בקטעים משתי דעות שהוצגו בעיתונות היומית:
582

עריכות