הפארק הלאומי גליישר – הבדלי גרסאות

ממצאים [[ארכאולוגיהממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מצביעים על כך שראשוני הילידים ה[[אינדיאנים]] התיישבו באזור גליישר לפני כ-10,000 שנים{{הערה| [http://www.nps.gov/glac/historyculture/index.htm Before the Park, History and Culture, National Park Service, U.S. Department of the Interior, Accessed on 2007-03-22]}}. המתיישבים הראשונים אשר ניתן לקשרם ל[[שבט]]ים שמתגוררים באזור הפארק ב[[שנות האלפיים]] היו בני סאליש, פלאטהד, שושון ו[[שאיין]]. שבט ה[[בלאקפוט|בלקפיט]] הגיע לאזור בתחילת [[המאה ה-18]], ובתוך זמן קצר שלט על המורדות המזרחיים של אזור הפארק ועל המישורים הגדולים שבמזרח. אזור הפארק סיפק לבני שבט בלקפיט מקלט מפני רוחות ה[[חורף]] העזות שבמישורים, והעשיר את מגוון המאכלים שלהם (שהתבסס על [[ביזון אמריקאי]]) בסוגים נוספים של [[בשר (מזון)|בשר לאכילה]]. כיום גובלת שמורת האינדיאנים בלקפיט בפארק מ[[מזרח]], ואילו שמורת האינדיאנים פלטהד שוכנת ממערב ומדרום לפארק. כאשר הוקמה שמורת בלקפיט ב-[[1885]], לאחר החתימה על [[הסכם ליים בול]], היא כללה את האזור המזרחי של הפארק המודרני והשתרעה עד לקו פרשת המים של אמריקה{{הערה|[http://www.manataka.org/page255.html The Blackfeet Nation, Manataka American Indian Council, Accessed on 2007-03-22]}}. בעיני שבט הבלקפיט נחשבו ההרים שבאזור, ובייחוד [[הר צ'יף]] והאזור הדרום-מזרחי באגם טו מדיסין, כ"גב העולם" וכמקום בעל חשיבות גבוהה. ה[[צ'יף (שבט)|צ'יף]] "עגל לבן" משבט בלקפיט אישר את מכירתו של אזור ההר (שטח של כ-3,200 קמ"ר) ל[[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|ממשל הפדרלי של ארצות הברית]] בתמורה ל-1.5 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]]. בפעולה זו נקבע הגבול בין הפארק ל[[שמורת טבע|שמורה]].