הבדלים בין גרסאות בדף "דליה וירצברג"

עריכה
(עריכה)
(עריכה)
ב-[[23 במאי]] [[2012]] הגישו בני הזוג רופא שנית עתירה לבג"ץ{{הערה|[https://dalia49.files.wordpress.com/2014/11/d7a4d7a1d799d7a7d795d7aa-d791d792d7a6-d791d7a7d795d791d7a5-pdf.pdf פסק דין בתיק בג"ץ 4090/12, עמוד שני], באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"}} באותו נושא.{{הערה|{{הארץ|צביאל רופא|להיפטר מהאימה|1.1725641|7 ביוני 2012}};{{ש}}{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|לאפשר לפגועי נפש לבחור את המוסד בו יאושפזו|1.1799463|12 באוגוסט 2012}};{{ש}}{{גלובס|[[גלי וינרב]] ו[[יניב מגל]]|נפגעי הנפש עותרים: תנו לנו לבחור בית חולים|1000781125|1 בספטמבר 2012}}}}
 
דליה וצביאל הקימו אתר היכרויות חינמי למתמודדי נפש - "נפש אל נפש" בשנת [[2012]].{{הערה|[http://cafe.themarker.com/post/2725090/ כתבהאת עלהאתר נפשניהלה אלבפועל נפשדליה -עד אתר הכרויות למתמודדי נפש], בילי בסרגליק, "קול ברמה", 13 בספטמבר 2012;{{ש}}2019.
 
[https://dahliatzviel.com/2013/02/26/%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99/ ג'ני אלעזרי, זוגיות מסוג אחר: גם פגועי נפש רוצים להתאהב], Mynet {{כ}} 27 בנובמבר 2012}} את האתר ניהלה בפועל דליה עד 2019.
 
במרץ 2014 יזמו בני הזוג רופא הצעת חוק{{הערה|[https://dalia49.files.wordpress.com/2014/03/d794-d7a6-d7a2d7aa-d794-d797-d7a7.docx הצעת החוק לבחירת מקום האשפוז]}} שהוביל ח"כ [[דב חנין]] (מ[[חד"ש]]). בני הזוג ניסחו את הצעת החוק בסיוע צמוד של עו"ד נטע דגן. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ב-18 במרץ 2014.{{הערה|רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.2279735 הצעת חוק: פגוע נפש יוכל לבחור באיזה מוסד פסיכיאטרי להתאשפז], [[דה מרקר]], 26 במרץ 2014}} הצעת החוק לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-9 בנובמבר 2014, מאחר ש[[משרד הבריאות]] פרסם נוהל שהוחל ב-2 בנובמבר בשנה זו. הנוהל הכיר בזכותו העקרונית של כל אדם הנזקק לאשפוז פסיכיאטרי לבחור את בית החולים שבו ברצונו להתאשפז, וזאת בתנאי שאחוזי התפוסה בבית החולים המבוקש אינם עולים על 95. במקביל החל משרד הבריאות לפרסם באתרו ברשת עדכון יומי של אחוזי התפוסה במוסדות השונים.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/occupancy.aspx אחוז תפוסה בבתי החולים הפסיכיאטריים], באתר משרד הבריאות}} עם זאת, אחוזי התפוסה בפועל אינם מאפשרים בחירה.{{הערה|{{TheMarker||משרד הבריאות משלה חולים פסיכיאטרים: לא באמת יכולים לבחור היכן להתאשפז|1.2688936}}}}
# למחרת התקבל מכתב{{הערה|1=[https://dalia49.files.wordpress.com/2018/10/unnamed-file.pdf מכתבו של דן בנטל, מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה]}} ממנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, דן בנטל. במכתב זה יש הכרה מלאה במצבו הקשה של מערך האשפוז הממשלתי, ואף תלונה על כך שהליקויים שנמצאו בכל דוחות המבקר בעבר לא באו על תיקונם. מר דן בנטל הציע, ככל הנראה בעצה אחת עם מבקר המדינה עצמו, שתקום ועדה ציבורית.
#
# יו"ר [[ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים]] וירצברג-רופא ענתה{{הערה|1=[https://dahliatzviel.com/2018/10/14/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90/ תשובת יו"ר מל"מ, וירצברג-רופא, למכתבו של דן בנטל, מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה]}} בין היתר כי מאחר שיש הבדלים מהותיים בין ועדה כזאת, שכמוה היו רבות ולא הועילו, אין מנוס מהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית - בעלת סמכויות משפטיות - שמתנהלת מחוץ לטווח ההשפעה של גורמים פוליטיים ומקצועיים. המטרה אינה רק תיקון ליקויים אלא הצעת מתווה חדש כדי להיפרד מפרדיגמה ישנה, שחלף זמנה, ולאמץ פרדיגמה השוררת זה עשרות שנים במדינות המתקדמות, אך בלתי אפשרית ליישום בארצנו עקב מבנה הכוח המוסדי (ק' מאמר בסעיף 6 המבוסס על עבודת הדוקטורט של דליה גיא במדעי המדינה, חיפה 2004).
#
# במכתבה הנ"ל חשפה וירצברג-רופא אירועים טראומטיים מחוויות האשפוז שלה מאז היותה בת 17 וחצי ועד שמלאו לה 40, כאלה שמעולם לא חשפה ברבים, כגון אונס במחלקה סגורה. הדברים התפרסמו גם ברשת החברתית פייסבוק ב-13/10 וזכו לתהודה רבה.
#
# ב-16 באוקטובר - שלושה חודשים למאבק - התקבל [https://us18.campaign-archive.com/?u=7296f211878f23b6d06ae0aeb&id=178a2644d8 מכתב תמיכה] מעורך הדין [[דרור שטרום]] שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים וכיהן בוועדות ציבוריות שונות, ובו הצעת תיווך בין הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית לבין נכונות גורמי הממשל לוועדה ציבורית בלבד. וזאת למרות מטרת העל של היוזמה המקורית: מתווה כולל חדש לשירותי בריאות הנפש ברוח תנועת [[אל מיסוד]], בדומה לנהוג במדינות אחרות זה עשרות שנים, ללא חיפוש אשמים לצורך מסקנות פרסונליות.