טלוויזיה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רגולציה: עדכון מצב לגבי החינוכית; לא ידוע לי האם שידורי החינוכית ב"כאן" היו מכוח חוק כלשהו, מצוין שהשידורים הוסדרו רק ע"י הסכם |
מ עיצוב |
||
שורה 15:
בערוצים המרכזיים בישראל, לוח השידורים בימות השבוע כולל לרוב תוכניות ילדים וסגנון חיים בשעות הבוקר והצהריים, עדכוני חדשות החל משעות הצהריים, רצועת אקטואליה בשעות הערב המוקדמות, תוכנית חדשות מרכזית, ורצועת אקטואליה לילית לקראת השעה חצות. מבנה זה התגבש לאורך שנות השמונים בערוץ 1.
== שידור ציבורי ==
=== הטלוויזיה החינוכית הישראלית ===
[[קובץ:גבי, דבי והמג'יק סטיק.jpg|ממוזער|250px|סצנה מתוך התוכנית ללימוד [[אנגלית]] "[[גבי ודבי]]", ששודרה בטלוויזיה החינוכית במחצית השנייה של שנות ה-70]]
{{ערך מורחב|הטלוויזיה החינוכית הישראלית}}
שורה 31:
ב-2018 עם סגירת החינוכית הסתיימו שידורי הערוץ ובמקומו עלה ערוץ [[כאן חינוכית]] שהחליף אותו תחת תאגיד השידור.
=== הטלוויזיה הישראלית - הערוץ הראשון ===
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - YORAM GAON IN A PURIM TV SPECIAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יהורם גאון]] במהדורת [[פורים]] של "[[אולפן עגול]]" - אחת מתוכניות הבידור הראשונות ששודרו בערוץ הראשון ([[1969]])]]
{{ערך מורחב|הערוץ הראשון}}
שורה 57 ⟵ 56:
ב-2017, עם סגירת רשות השידור, הסתיימו שידורי הערוץ. עם עליית [[תאגיד השידור הישראלי]] עלה ערוץ [[כאן 11]], שמחליף את הערוץ הראשון.
== טלוויזיה מסחרית ==
=== בשיטת הזכיינות ===
==== ערוץ 2 ====
{{ערך מורחב|ערוץ 2}}
'''[[ערוץ 2]]''' (נקרא גם '''הערוץ השני''') היה [[ערוץ טלוויזיה]] מסחרי, שהחל לשדר שידורי תוכן ניסיוניים ב-[[23 באוקטובר]] [[1986]], במימון [[אגרת הטלוויזיה]]. הערוץ החל לשדר שידורים מסחריים ב-[[4 בנובמבר]] [[1993]] במסגרת [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]], והכנסותיו באות מ[[פרסומת|פרסומות]].
שורה 71:
ב-[[1 בנובמבר]] [[2017]] עברו זכייניות ערוץ 2 לערוצי שידור נפרדים, [[שידורי קשת|קשת]] ל[[ערוץ 12]] ו[[רשת מדיה|רשת]] לערוץ 13, וערוץ 2 הוחשך{{הערה|{{גלובס|יונתן כיתאין|תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14|1001186289|26 באפריל 2017}}}} (ראו בהרחבה: [[#פיצול ערוץ 2|פיצול ערוץ 2]] להלן).
==== ערוץ עשר ====
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל}}
{{ערך מורחב|ערוץ 10}}
'''[[ערוץ עשר]]''' (נקרא בעבר: "'''ישראל 10'''", ועד אוקטובר 2017: "'''ערוץ 10'''") הוא [[ערוץ טלוויזיה]] מסחרי, אשר ממומן באמצעות שידור [[פרסום|פרסומות]]. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("[[HOT]]"), חברת הלוויין ("[[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]]") או באמצעות [[עידן+]]. הערוץ מועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין "[[עמוס (משפחת לווייני תקשורת)|עמוס]]".
במרץ 2000 פורסם תיקון ל[[חוק]] הרשות השנייה, שבישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף במדינת ישראל, ערוץ 10, שישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע ב[[בית המשפט העליון]] ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של [[מוטי קירשנבאום]], הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של [[דן מרגלית]]. הערוץ החל את שידוריו ב[[ט"ו בשבט]] [[תשס"ב]], [[28 בינואר]] [[2002]]. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע. ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 מפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, וחברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.
לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם [[הטלוויזיה החינוכית]] ועם "חדשות ישראל", שהפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות חדשות בכל יום בהגשת [[יעקב אילון]]. מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות - אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות.
הערוץ נושא הפסדים שוטפים מאז הקמתו ו[[חוב]]ותיו בסך 60 מיליון ש"ח למדינת ישראל, כמו גם חובות נוספים לקרן אוריגו (30 מיליון ש"ח) ולקרן לקולנוע (20 מיליון ש"ח){{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר, אמיר טייג|לאודר שוקל למנות עורך מטעמו לערוץ 10 ולקצץ בשכר|1.1791533|1 באוגוסט 2012}}}} עלולים להביא לסגירתו. מחקרים במשפט והרגולציה של התקשורת העלו כי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אשר פיקחה על תפקודו של ערוץ עשר, כשלה בהיבטים שונים, בהם היעדר כינון ושימוש בכלי אכיפה מספיקים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה של טלוויזיה מסחרית: מודל האכיפה של הרשות השנייה כלפי ערוץ עשר|כתב עת=ספר רגולציה בישראל|סדרה=|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2018|קישור=http://hazan.kibbutz.org.il/hafrata%20-2/shron_yadin_-_rgoltzia_tkshort_-_27_6_16.pdf}}}}, שימוש מוגזם בכלי של רגולציה הסכמית, והזדהות יתר עם הזכיין ישראל עשר עד כדי הגנה מלאה על האינטרסים שלו להמשיך ולהחזיק בזיכיון לערוץ{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר|כתב עת=דין ודברים|כרך=ח|עמ=391|מו"ל=אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2015|קישור=http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/din_udvarim/pabN/h2/%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F.pdf}}}} אף נוכח הפרות משמעותיות ומתמשכות של תנאי הרגולציה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016|פרק=7|קישור=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=ULI&docId=ULI_Main013470157}}}}.
יחד עם פיצול [[ערוץ 2]] ב[[נובמבר]] [[2017]], עבר הערוץ לשדר באפיק 14 בחברות הכבלים והלווין, בו זכה במכרז לבחירת האפיקים.
=== מעבר לשיטת הרישיונות ופיצול ערוץ 2 ===
בשלהי 2014 נדונה הצעת חוק לפיצול ערוץ 2, המציעה שסיום תקופת הזיכיון יוקדם מ-2017 לאפריל 2015, ועם סיום תקופת הזיכיון יחלו הזכייניות לפעול באפיקים נפרדים. מהות ההצעה היא סגירת ערוץ 2 כפי שפעל עד 2015, והקמת ערוץ נפרד לכל בעל רישיון לשידור מסחרי{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ועדת השרים אישרה: ערוץ 2 יפורק כבר ב-2015|advertising/1.2468255|26 באוקטובר 2014}}}}. הזכייניות רשת וקשת הודיעו כי הן מעדיפות להמשיך לפעול תחת הזיכיון הנוכחי עד תום תקופתו המקורית ב-2017{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017|advertising/1.2472599|30 באוקטובר 2014}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015|3643711|29 באוקטובר 2014}}}}. לבסוף נעצרה ההצעה והחוק לא הועבר{{הערה|{{ynet|רוני זינגר ואופיר דור, כלכליסט|נתניהו עוצר את פיצול ערוץ 2: הגיש ערר נגד החוק|4591460|12 בנובמבר 2014}}}}. ב-13 באוקטובר 2016 נודע כי רשת הגישה בקשת רישיון למעבר ל-7 ימים בשבוע{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון|1.3094121|13 באוקטובר 2016}}}}, ובעקבות זאת גם קשת הגישה בקשת רישיון ל-7 ימים בשבוע{{הערה|{{כלכליסט|[[אלירן מלכי]]|רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים|3699793|13 באוקטובר 2016}}}}{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון|1.3107910|31 באוקטובר 2016}}}}.
ב-26 באפריל 2017 פורסם שהחל מנובמבר 2017 "קשת" תעבור לאפיק 12, "רשת" תעבור לאפיק 13 ואפיק 22 יוחשך{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|תשכחו מ-22 ו-10: המספרים החדשים של ערוצי הטלוויזיה - וכמה שילמו על זה קשת וערוץ 10?|1.4050005|26 באפריל 2017}}}}.
==== השפעת הפיצול של ערוץ 2 על ערוץ 10 ומַכַּאן 33 ====
===== ערוץ 10 =====
בנוסף לאמור על הצעת החוק לפיצול ערוץ 2, גם [[ערוץ 10]] נכלל בהצעה, והערוץ עתיד גם הוא ב-[[1 בנובמבר]] [[2017]] לעבור לשדר באפיק אחר. במכרז על האפיקים זכה ערוץ 10 באפיק מספר 14 תמורת שקל אחד ו-54 אגורות.
ב-[[19 בספטמבר]] [[2017]], בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, הערוץ עבר [[מיתוג מחדש]] לשם מילולי "עשר" במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול ריק, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 - מספר האפיק החדש.
===== מַכַּאן 33 =====
על אף שאין (ומעולם לא היה) כל קשר בין ערוצי הברודקאסט של הרשות השנייה (2 ו-10) לבין ערוצי תאגיד השידור, פיצול ערוץ 2 עתיד להשפיע על הרגלי הצפייה של חלק מהציבור הערבי בישראל, המסתמך על מערך [[עידן פלוס]]. באוקטובר [[2017]] החליטה [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו|הרשות השנייה]] להעביר את "[[מכאן 33|מַכַּאן 33]]" למרבב השני של עידן פלוס (DVB-T2) ובכך להשאיר את "[[קשת 12]]" ו"[[רשת - ערוץ 13|ערוץ 13]]" במרבב הנוכחי (DVB-T). המשמעות היא, שצופים שאין ברשותם ממיר תומך בDVB-T2, לא יוכלו לקלוט את שידורי הערוץ החל מ-[[1 בנובמבר]] 2017. החלטה זו של הרשות הוסברה בעקבות הרייטינג הנמוך של הערוץ וגם עקב העובדה ש"מַכַּאן 33" משדר רק בחלק משעות היממה. יו"ר [[תאגיד השידור הישראלי]], [[גיל עומר]], התנגד להחלטה זו של הרשות בטענה כי "מדובר בהחלטה בלתי סבירה שפוגעת באזרחי ישראל הערבים"{{הערה|[https://twitter.com/YonatanKit/status/915241460571701248 סאגת עידן פלוס ביום שאחרי הפיצול: למי שזה אומר לו משהו - ערוץ 33 הוא שיעבור למרבב החדש וכך ערוצי רשת וקשת יוכלו להישאר במרבב הישן], מאת המשתמש [https://twitter.com/YonatanKit @YonatanKit] ב[[טוויטר]]}}{{הערה|[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-395509-00.html בעקבות פיצול ערוץ 2 - ערוץ 33 נפלט מממירי עידן+], מאת עידן יוסף באתר [[מחלקה ראשונה]]}}.
== טלוויזיה בכבלים ==
=== טלוויזיה פיראטית ===
בשנת [[1981]] הגיעה ל[[נמל אשדוד]] האנייה "אודליה", לאחר שבוצעו ממנה מספר שידורי טלוויזיה נסיוניים{{הערה|{{דבר||שידורי טלוויזיה פירטיים יחלו ביום ה' מאניה|1981/04/06|00104}}}}{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|נציגי משרד התקשורת הזהירו אניית הטלוויזיה שלא תשדר|1981/04/07|00803}}}}. האנייה ביצעה מספר הפלגות ושידורים{{הערה|שם=דברחושש|1={{דבר||משרד התקשורת חושש מפני הקמת תחנות טלוויזיה נוספות|1981/07/13|00204}}}}, אך פעילות השידורים נתקלה בשיבושים{{הערה|{{דבר|מירי פז|"אודליה" תשדר את "מאש"|1981/06/23|00101}}}}{{הערה|{{דבר|סופרת דבר|"אודליה" שידרה - הישראלים לא ראו|1981/06/24|00321}}}}, בנושאי [[רגולציה]]{{הערה|{{דבר||ועדת־הכלכלה סיימה הכנת "חוק אודליה"|1981/10/06|00403}}}}{{הערה|שם=דברחושש}}{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי|הממשלה תדון בהצעת חוק למניעת שידורים פיראטיים|1981/05/14|00212}}}}{{הערה|{{דבר||משרד התקשורת: לאשר חוק האוסר שידורים פיראטיים מהים|1981/09/01|00719}}}}, ובהתנגדות מצד [[רשות השידור]]{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי וראובן שפירא|רשות השידור לוחצת להחיש את חוק השידורים הפירטיים|1981/05/12|00811}}}} שאף הגיעה להנחיה של מנכ"ל רשות השידור למנוע כתבת טלוויזיה בנושא{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי|גינוי להחלטת לפיד למנוע שידור כתבה על אודליה|1981/06/24|01409}}}}.
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלו לצמוח בערים השונות [[טלוויזיה פיראטית|רשתות פיראטיות]] של טלוויזיה בכבלים, שהציעו שידורים של [[סרט קולנוע|סרט]]ים. רשתות אלו החלו כרשתות מצומצמות בגודל של מספר בתים, והגיעו בשיאן לכיסוי של שכונות שלמות. הכבלים הועברו בצורה פיראטית, בין גגות הבתים, ועם התפשטותן החלו להיות מותקנים [[מגבר]]ים, ובמקומות מסוימים אף שודרו מספר ערוצים. הפעילות מומנה בדמי מנוי שנגבו מהלקוחות, וכן מפרסומות ביתיות של עסקים בשכונה כגון חנויות מכולת ומוסכים. ניסיונות [[משרד התקשורת]] וה[[משטרה]] להלחם בתופעה לא צלחו, ורשתות פירטיות שנותקו הוחלפו לעיתים על ידי רשתות אחרות. בדומה [[רדיו פיראטי|לרדיו הפיראטי]] בישראל, הוחלט שהדרך היחידה להילחם בכבלים הפיראטיים הוא מתן זיכיונות לרשתות כבלים חוקיות. כך למעשה דחפו הכבלים הפיראטיים לשינוי מפת התקשורת ב[[ישראל]]. כניסתן של הרשתות החוקיות, שמטה את בסיס פעולתן של הרשתות הפיראטיות, והן חדלו מלהתקיים.
=== שירותי טלוויזיה בארץ ===
==== HOT הטלוויזיה בכבלים ====
{{ערך מורחב|HOT}}
בסוף שנת 1989 החלה חברת מת"ב לבצע בעיר בת ים פעילות של [[טלוויזיה בכבלים]] באופן חוקי בישראל{{הערה|{{מעריב|טל שחף|הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים|1989/11/09|01600}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חולקה ישראל ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל-6 חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים: "'''תבל - תשדורת בינלאומית לישראל'''", "'''מתב - מערכות תקשורת בכבלים'''", "'''ICS'''" (ששינתה בהמשך את שמה ל"'''עידן'''"), "'''ערוצי זהב'''", "'''גוונים'''" ו-"'''כבל נט'''"{{הערה|דן כספי ויחיאל לימור, [http://www.amalnet.k12.il/Commun/RightMenu/Communication/TikshoretHevra/MaamarimTV/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D.htm טלוויזיה בכבלים], בציטוט מהספר "המתווכים" - אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, עמ' 127–131 הוצאת עם עובד, באתר עמלנט{{קישור שבור|21.08.2018}}}}. כל אחת מהן פעלה כ[[מונופול]] במספר אזורי זיכיון בארץ ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו. בפועל, שיתפו החברות פעולה לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת אשר נקראה ICP, וב-2003 הוחלף שמה ל-HOT Vision{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision|754113|23 בדצמבר 2003}}}}. אחרי שנה החברה נסגרה וכל פעילותיה עברו לחברת האם, הוט{{הערה|1=רוני רחמני, [http://web.archive.org/web/20041119000756/http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=73884&catId=2 הסתיים עידן ICP: חברת HOT VISION חדלה מלהתקיים וכל פעילותיה הועברו ל-HOT] {{קישור שבור|21.08.2018}}}}. ביישובי יהודה ושומרון, פעלה חברת הכבלים "כבלתק" שהפיצה את השידורים בשיתוף עסקי עם "ערוצי זהב". עם השנים, התמזגו החברות זו עם זו: חברות "תבל" ו"גוונים" התמזגו לחברת "תבל דיגיטל", חברת "עידן" נבלעה בתוך "ערוצי זהב", ומאוחר יותר התמזגו כל חברות הכבלים ("תבל דיגיטל", "ערוצי זהב" ו"מתב") לחברה אחת - "HOT", שבנוסף רכשה את התשתית של חברת "כבלתק" ובכך השלימה את פריסתה הארצית. קצב החדירה של השידורים בכבלים בישראל היה מהמהירים בעולם – תוך 5 שנים התחברו לטלוויזיה בכבלים כ־70 אחוז מבתי האב בישראל. מימון השירות נעשה באמצעות דמי מנוי. בסוף שנת [[2013]] עמד מספר לקוחות הטלוויזיה של "HOT" על כ-875 אלף{{הערה|{{ynet|אופיר דור, כלכליסט|HOT: מספר העובדים נחתך בחצי ב-2013|4499042|14 במרץ 2014}}}}.
מתחילת דרכם שדרו חברות הכבלים בעשרות ערוצים, ומספר זה גדל במשך השנים. בנוסף מציעה חברת "HOT" שירותי [[וידאו על פי דרישה]] (VOD), שבאמצעותו יכול המנוי לצפות בתוכן טלוויזיוני, כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, לפי בחירתו, מתוך מאגר רחב של סרטים.
==== yes הטלוויזיה בלוויין ====
{{ערך מורחב|yes הטלוויזיה בלוויין}}
ביולי [[2000]] הצטרפה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית חברת די.בי.אס עם המותג "[[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]]". חברה זו המספקת ללקוחותיה שידורי [[טלוויזיה רב ערוצית בישראל|טלוויזיה רב ערוצית]] דיגיטליים דרך [[לוויין תקשורת|לווייני התקשורת]] הישראליים [[עמוס 2]] ו[[עמוס 3]], באמצעות רכישת משיבים מחברת [[חלל תקשורת]]. הלקוחות קולטים את השידורים בעזרת [[צלחת לוויין]] על גג ביתם. עם הקמתה של "יס" הפך ה[[מונופול]] של "HOT" בתחום זה ל[[דואופול]].
שורה 94 ⟵ 114:
בסוף שנת [[2004]] השיקה חברת "yes" לקהל הרחב דור מפענחים (ממירים) חדש תחת שם המותג "יס מקס", המאפשר 120 שעות הקלטה. מוצר מתחרה של הוט בשם "הוט מג'יק" יצא כמה חודשים לאחר מכן. מפענחים אלו מאפשרים הקלטת רצועות שידור על גבי [[דיסק קשיח]] באורך של עד 80 שעות, ובאורך של עד 120 שעות במפענחים שיוצרו בשנת [[2006]] ואילך.
==== סלקום tv ====
{{ערך מורחב|סלקום tv}}
חברת התקשורת [[סלקום]] השיקה בדצמבר [[2014]] שירות טלוויזיה דיגיטלית בשם סלקום tv. במסגרת השירות מספקת סלקום ללקוחותיה ממיר OTT חכם הכולל אף צמד מקלטי [[DVB-T2]] קרקעיים. התוכן המוצע על ידי סלקום הוא צירוף של שירותי טלוויזיה ליניאריים הכוללים בין השאר ערוצי תוכן ייחודיים לשירות ואת ערוצי [[עידן+]], שירות VOD או [[וידאו על פי דרישה]], תוכן אינטרנטי חינמי ואת שירות המוזיקה ווליום של החברה. הממיר הדיגיטלי אף משמש כשרת UPnP לשם שיתוף שידורי עידן פלוס ברשת הביתית וצפייה על גבי לקוחות כמו נגני מדיה. במאי [[2015]] השיקה סלקום חבילת טריפל שכוללת שירותי טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט.
==== פרטנר tv ====
ביוני 2017 השיקה חברת התקשורת [[פרטנר תקשורת|פרטנר]] את שירות הטלוויזיה שלה שנקרא פרטנר tv. השירות כולל ממיר מתקדם והשירות עצמו כולל 40 ערוצים וספריית VOD. פרטנר tv היא ספק הטלוויזיה הישראלי הראשון שצירף לחבילה שלו את [[נטפליקס]]. יחד עם שירות הטלוויזיה הושק גם טריפל. לפי פרטנר לשירות הצטרפו (נכון לספטמבר 2017) 20 אלף מנויים.
==== STINGTV ====
{{ערך מורחב|STINGTV}}
באוקטובר 2017 הושק שירות טלוויזיה מבית yes, המציע שירות מוזל המועבר על גבי תשתית אינטרנט. השירות מבוסס על התאמה אישית של תוכן למשתמש. השירות תומך הן באפיקי שידור ליניארי והן בשירות VOD. השירות מאפשר גישה לערוצים ותכנים מקוריים של yes.
==== עידן+ ====
{{ערך מורחב|עידן+}}
בנובמבר [[2004]] החליטה ממשלת ישראל על הקמת צוות בין-משרדי שיבחן את הצורך בשידורים דיגיטליים עבור הערוצים הציבוריים הפתוחים. בפברואר 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק, שמאפשר שידורי [[DTT]]. חוק זה מסמיך את [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] כגוף האחראי על שידורים אלה בישראל. קליטת השידורים היא ב[[חינם]], ולשם כך יש לרכוש ממיר דיגיטלי, ובחלק מהמקומות יש צורך גם באנטנה חיצונית. שם המיזם הוא '''עידן+''' - ערוצים ישראלים דיגיטליים נגישים. המיזם אינו משדר תכנים משלו, אלא רק מעביר, בשידור אלחוטי, תכנים של ערוצים אחרים.
==== Netflix ====
{{ערך מורחב|Netflix}}
בשנת 2016 חברת הסטרימינג הגדולה בעולם השיקה את שירותיה בישראל. Netflix הוא שירות VOD הניתן לצפייה מכל מקום - [[טלוויזיה חכמה]], מחשב, סמארטפון, סטרימר ועוד.
שורה 123 ⟵ 135:
במאי 2018 דווח שלחברה יש כ-100,000 מנויים בארץ.
==== NEXT TV ====
{{ערך מורחב|NEXT TV}}
במרץ 2017 HOT השיקו שירות מבוסס אינטרנט המציע ספריית תוכן במחיר מוזל, המעניק גישה לתכני המקור של HOT ולתכנים נוספים מהעולם. השירות מאפשר צפייה דרך מחשב, טאבלט או סמארטפון.
==== רמי לוי TV ====
{{ערך מורחב|רמי לוי TV}}
באוגוסט 2017 הושק שירות טלוויזיה של [[רמי לוי שיווק השקמה]] בשיתוף פעולה עם חברת [[HOT]].
==== Smart tv ====
{{ערך מורחב|Smart tv}}
באפריל 2017 השיקה חברת התקשורת [[טריפל סי]] שירות טלוויזיה בשם סמארט tv. במסגרת החבילה הבסיסית של השירות מקבלים המנויים גישה לשירות הטלוויזיה וממיר ניתן בתשלום נוסף. השירות כולל ערוצי [[עידן+]] וערוצים בינלאומיים נוספים וספריית VOD שכוללת בחלקה תכנים בתשלום.
ב-[[31 באוקטובר]] [[2018]] ירד השירות מהאוויר בשל פופולריות נמוכה ועלויות גבוהות.
==== צופיה ====
{{ערך מורחב|צופיה (הידברות)}}
צופיה הינו שירות תוכן מבית ארגון הידברות, המשדר בעיקר תוכן בעל אופי דתי ומצונזר. התכנים זמינים לצפייה באמצעות ממיר ייעודי.
== רגולציה ==
שידורי הטלוויזיה בישראל מוסדרים בשלושה חוקים:
שורה 181 ⟵ 154:
* [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו]], התש"ן-1990, מסדיר את שידורי הערוצים המסחריים [[קשת 12]], [[רשת 13]] (בעבר: [[ערוץ 2]] ו[[ערוץ 10]]), עליהם מפקחת [[מועצת הרשות השנייה]].
* [[חוק הבזק]], התשמ"ב-1982, מסדיר את [[טלוויזיה רב ערוצית בישראל|שידורי חברות הכבלים והלוויין]], עליהם מפקחת [[המועצה לשידורי כבלים ולוויין]].
=== בעבר ===
* בין השנים [[1968]]–[[2017]], בהן פעלה [[רשות השידור]], '''[[חוק רשות השידור]]''' הסדיר את שידוריה, והוא בוטל עם עליית שידורי "כאן".
* בשנות פעילותה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] בין השנים [[1966]]–[[2018]] פיקח [[משרד החינוך]] על שידוריה, ושידוריה הופעלו מכוח שלושה חוקים: חוק רשות השידור על שידוריה בערוץ 1, חוק הרשות השנייה על שידוריה בערוצים המסחריים (בערוץ 2 ועשר) וחוק הבזק על שידוריה באפיק הייעודי שהוקצה לה. החינוכית שידרה גם לתקופה קצרה ב[[כאן 11]] לאחר חתימת הסכם.
== ראו גם ==
* [[אנטי מחיקון]]
* [[קול ישראל]]
שורה 192 ⟵ 163:
* [[שביתת השידורים בישראל (1987)]]
* [[ועדת שכטר]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Television of Israel}}
* {{ynet|יוסי נחמיאס|הטלוויזיה באה לישראל|3443290|3 באוגוסט 2007}}
* {{אנשים ישראל|[[עוז אלמוג]]|מטלויזיה פטרונית לתרבות הרייטינג|7863|11 באוגוסט 2009}} {{קישור שבור|21.08.2018}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDUSP4942&presentorid=NLI_EDU
* {{הארץ|דורון חלוץ|מתי ואיפה הומצאה הטלוויזיה "האיכותית"?|1.2762629|28 באוקטובר 2015}}
* {{הארץ|דפנה יודוביץ'|מהפך: על מסך הטלוויזיה, מזרחים הם האשכנזים החדשים|1.3137926|30 בנובמבר 2016}}
*
*
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
| |||