רמב"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא חושב שיש עוד אדם בשם זה, כך שאין סיבה להעניק לו כינוי
מ ←‏רמב"ן כמקובל: שיפור קישור וניסוח
שורה 120:
[[קובץ:RAMBAN232.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הרמב"ן על גבי קיר הכניסה לבית כנסת הרמב"ן, ב[[רובע היהודי]]]]
 
לפי המסורת רמב"ן למד את חכמת ה[[קבלה]] מאדם הנקרא 'בן בלימה', וייצג אסכולה שונה מהאסכולה הקבלית של מקובלי גירונה, הרבנים [[עזרא בןועזריאל שלמה|עזרא]] ורבי [[עזריאל בןבני שלמה|עזריאל]] בני רבי שלמה. אזכורו של 'בן בלימה' מופיע בביאור קדום לפירוש הרמב"ן.{{הערה|ביאור לפירוש הרמב״ן, ווארשא תרל"ה, כט ע"ב; [[גרשום שלום]], ראשית הקבלה עמוד 224}} וכן הוא מובא על ידי רבי [[מאיר אבן סהולא]], רבי [[יהושע אבן שועיב]] ורבי [[שם טוב גאון]], והוא מוזכר כתלמיד אחר של רבי [[יצחק סגי נהור]]. גם רבי [[יצחק דמן עכו]] מעיד ש"אין קבלתו [של רבי עזריאל] אחת ושוה עם קבלת הרמב"ן.{{הערה|מאירת עיניים, פרשת ויקרא}} גרשום שלום משער ש'בן בלימה' הוא [[שם עט]], מאחר ששם כזה אינו מצוי אצל בני ספרד. לדבריו נראה שהיה לתלמידי הרמב"ן טעם כמוס להסתיר שם רבו זה של הרמב"ן שממנו קבל כוונות התפלה, ובדו לו שם מסתורי מלשון עשר הספירות.{{הערה|קריית ספר שנה ו עמוד 390}} [[בן ציון דינור]] משער ש'בן בלימה' הוא רבי [[יונה גירונדי]].{{הערה|תולדות ישראל, סדרה שנייה כרך שני ספר רביעי, עמוד 424}}. [[יוסף דן]] משער שאולי מדובר דווקא בר' עזריאל{{הערה|{{צ-ספר|שם=יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית כרך ח'|מו"ל=זלמן שזר|שנת הוצאה=}}}}
 
הרמב"ן, בשונה ממקובלי גירונה, היה קנאי לסודיותו של הידע הקבלי, על כן אין בידינו יחידות טקסטואליות רחבות היקף שבהן מפרט הרמב"ן את משנתו הקבלית. בפירושו לתורה שתל הרמב"ן את סודותיו הקבליים והסווה אותם בתוך דבריו. במבוא לפירושו לתורה כותב הרמב"ן שהקורא הרגיל לא יוכל להבין את רמזיו הדקים בעניינים אלה ורק בעל מסורת קבלית יוכל לרדת לעומקם. סמכותו ההלכתית של רמב"ן תרמה רבות להתפשטות הקבלה.