מצרים העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
'''מצרים העתיקה''' היא [[מדינה]] שהתקיימה בעמק [[נהר]] ה[[נילוס]] [[העת העתיקה|בעת העתיקה]]. שיאה של התרבות היה באלף השני לפני הספירה, בתקופת [[הממלכה החדשה]]. בתקופה זו, מצרים התפשטה עד לדרום [[טורקיה]] בצפון ועד ל[[ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה|ג'בל ברקל]] בדרום, ב[[סודאן]] של היום. האופק הגאוגרפי המשתנה של מצרים העתיקה כלל בתקופות שונות גם את ה[[מדבר]] שממזרח לנילוס ואת החוף של [[הים האדום]], את [[חצי אי|חצי האי]] [[סיני]] ו[[נאת מדבר|נאות המדבר]] ממערב לנילוס.
 
ראשיתה של התרבות המצרית העתיקה בערך ב-3150 לפנה"ס, באיחוד הפוליטי של תרבויות עמק הנילוס הגדולות תחת ה[[פרעה]] הראשון, והיא התפתחה במשך שלושת אלפי השנים הבאות. ההיסטוריה שלה מחולקת למספר תקופות, הידועות כ"ממלכות", ולזמנים של חוסר יציבות יחסית הידועים כ"תקופות ביניים". עם סוף תור הזהב האחרון, הידוע כ"ממלכה החדשה", החלה תרבות מצרים העתיקה להידרדר, ומצרים נכבשה בידי כמה כוחות זרים. שלטונם של הפרעונים הסתיים רשמית ב-[[31 לפנה"ס]], כאשר [[האימפריה הרומית]] כבשה והפכה את מצרים ל[[פרובינקיה רומית]].
[[קובץ:Kolosstatue Ramses II Memphis.jpg|ממוזער|פסלו של הפרעה רעמסס השני, אחד מהפרעונים החשובים בהיסטוריה של מצרים העתיקה]]
תרבות מצרים העתיקה הייתה מבוססת על איזון מבוקר של משאבי טבע ואדם תחת שלטונו של הפרעה, מנהיגים דתיים, ומושלים. התרבות המציאה חידושים רבים: [[השקיה]] מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של ה[[מינרל]]ים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים, התפתחות מוקדמת של [[ספרות]] ושל מערכת [[כתיבה]] עצמאית, ארגון של מיזמי בנייה וחקלאות גדולים, [[מסחר]] עם האזורים הסובבים ב[[אפריקה]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ומסעות צבאיים שהביאו לניצחון על צבאות זרים והבטיחו את הדומיננטיות המצרית באזור בתקופות מסוימות. הארגון והייזום של פעילויות אלה נעשה בידי [[ביורוקרטיה]] של [[סופר]]ים, מנהיגים דתיים ומושלים תחת הפרעה האלוהי, שהבטיח את האחדות ואת שיתוף הפעולה של [[מצרים (עם)|העם המצרי]] דרך מערכת מורכבת של אמונות [[דת]]יות.
שורה 12:
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של מצרים העתיקה}}
[[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מעידים ששבטים פרימיטיביים חיו לאורך ה[[נילוס]] זמן רב לפני תחילת ההיסטוריה של שושלת הפרעונים. כשמונת אלפים שנהשנים [[לפני זמננו]] הופיעה באזור [[חקלאות]] מאורגנת.
ראשית הממלכות של מצרים העתיקה כחמשת אלפים שנהשנים לפני זמננו. היא התקיימה כממלכה עצמאית עד לשנת 530 לפנה"ס בערך, עם הפסקות. עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שחברה מצרית מפותחת הייתה קיימת זמן רב יותר.
 
אחרי פלישת ה[[חיקסוס]] בשנת 1730 לפנה"ס וגירושם לאחר 150 שנהשנים, יצאו המצרים למסע כיבושים, אך האימפריה המצרית לא החזיקה מעמד זמן רב. האימפריות הגדולות של [[העת העתיקה]] - [[ממלכת פרס|פרס]] ו[[בבל]] - כבשו אותה והפכו אותה לחלק מנחלתם. למרות הכיבושים, שמרו המצרים על תרבות ייחודית, וכאשר הגיע לשם [[אלכסנדר הגדול]] בשנת [[332 לפנה"ס]], הוא מצא תרבות שונה ומרתקת. לאחר התפרקות האימפריה שלו, אחד מהגנרלים שלו, [[תלמי הראשון|תלמי בן לאגוס]], ניכס לעצמו את מצרים וזו הייתה תחת שלטון [[בית תלמי]] עד המאה הראשונה לפנה"ס. לאחר מכן נכבשה מצרים על ידי [[הקיסרות הרומית|רומא]].
 
== לבוש ==
שורה 93:
===אמנות===
{{הפניה לערך מורחב|אמנות מצרים העתיקה}}
המצרים יצרו [[אמנות]] ששירתה מטרות פונקציונליות, ולא למטרות של ביטוי יצירתיות. במשך 3500 שנהשנים, אמנים שמרו על צורות אמנותיות שהתפתחו בממלכה הישנה, תוך התאמה לעקרונות קשוחים, שלא הושפעו כמעט מהשפעה חיצונית או שינוי פנימי. סטנדרטים אמנותיים אלה - קוים, צורות ושטחי צבע פשוטים בצירוף המאפיין של הטלה שטוחה של דמויות ללא עומק - יוצרים תחושה של סדר ואיזון בתוך הציור או התבליט. בשל החוקים הקשוחים ששלטו בה, האמנות המצרית שירתה את המטרות הפוליטיות והדתיות שלה באופן מדויק וברור.
 
הפרעונים השתמשו ב[[תבליט]]ים על גבי אסטלות, על קירות מקדשים או על אובליסקים כדי לתעד ניצחונות בקרב, ציוויים מלוכתיים וסצנות דתיות. אמנות זו האדירה את הפרעה, תיעדה את הגרסה שלו לאירועים היסטוריים, וביססה את היחס בין המצרים לבין האלוהיות שלהם. לאזרחים פשוטים הייתה גישה לאמנות קבורה, כמו פסלי ה'שבטי' ו[[ספר המתים|ספרי המתים]], והם האמינו שאלה יגנו עליהם ב[[חיים שלאחר המוות]].
שורה 147:
=== עיבוד זכוכית ===
=== רפואה ===
הבעיות הרפואיות מהם סבלו המצרים הקדמונים היו קשורות בסביבת המחיה הטבעית שלהם. המגורים סמוך לנילוס הביאו להתפרצותן של מחלות טפיליות שונות, כתוצאה מ[[קדחת מערב הנילוס|קדחות]] שמעוברות מעקיצות יתושים, כגון [[מלריה]] ו[[בילהרציה]], שגרמו לפגיעה ב[[כבד]] וב[[מעיים]]. מקרי פציעות כתוצאה מהיתקלות ב[[תנין היאור|תנינים]] ו[[היפופוטם|היפופוטמים]] ששכנו בנילוס היו שכיחים אף הם והצריכו טיפול. בנוסף על כך היה הנזק המצטבר שנגרם בשל לחץ על [[עמוד השדרה]] והמפרקיםוה[[מפרק|מפרקים]] כתוצאה מהעבודה הפיזית הקשה ב[[חקלאות]] וב[[בנייה|בניין]] ופציעות שנגרמו כתוצאה מ[[תאונת עבודה|תאונות עבודה]].
 
התזונה של השכבות האמידות באוכלוסייה הייתה עשירה בסוכרים והביאה לעיתים קרובות להתפתחות [[דלקת חניכיים|דלקות חניכיים]]. המומיות החנוטות של רבים מבני המעמדות הגבוהים חושפות עודף משקל ומצב בריאותי רעוע כתוצאה מאכילה וסביאת יתר. תוחלת החיים הצפויה באותם ימים למצרי הממוצע הייתה כ-35 שנהשנים לגברים וכ-30 שנהשנים לנשים, ותמותת תינוקות הייתה נפוצה (כשליש מהאוכלוסייה לא הגיעה לגיל בגרות).
 
הרופאים של מצרים העתיקה היו מוערכים ביותר במזרח התיכון הקדום בשל כישוריהם הריפויים, וחלקם, כגון הרופא אמנחותפ, נותרו מפורסמים שנים רבות לאחר מותם. [[הרודוטוס]] מציין את הדרגה הגבוהה של התמחות בקרב הרופאים המצריים, כאשר חלקם התמחו ברפואת הראש והבטן בעוד שאחרים התמחו ב[[רפואת עיניים]] ו[[רפואת שיניים]]. ההכשרה של הרופאים התקיימה במוסד שנקרא בשם "בית החיים". במיוחד נודעו בתי החיים בערים [[פר-בסט]] בזמן הממלכה החדשה ו[[אבידוס (מצרים)|אבידוס]] ו[[סאיס]] בתקופה המאוחרת. פפירוסים רפואיים מצביעים על ידע רב באנטומיה, טיפול בפציעות וטיפולים פרקטיים שונים.