כפר אז"ר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
איחוד שני הארגונים הביא לגיבוש שם היישוב: כפר אז"ר, על שם אז"ר שהיה באותה העת עוד בחיים, וזאת כהוקרה על פועלו ותמיכתו בתנועת הפועלים. ביישוב אף הוקם לכבודו בית שנשא את שמו, ולהקמתו נאספו תרומות מאת ראשי היישוב ובהם [[יצחק בן צבי]], [[זלמן שזר]], הסופר [[יהודה בורלא]] ועוד. בית העם נחנך במהלך מלחמת העצמאות ושימש את להקת [[הצ'יזבטרון]] בחזרותיה, ובמקום אף הציגה הלהקה את הופעת הבכורה שלה. כמו כן הופיעו במקום שחקני תיאטרון [[הבימה]], [[האוהל]] ועוד.
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ה-40]] היווה היישוב קו [[חזית (לחימה)|חזית]] שהגן על היישובים [[רמת גן]], [[בני ברק]] ו[[גבעתיים]] מפני השכנים הערבים, בעודו סופג התקפות יומיומיות. בשל בידודו היחסי התקיימו בין פרדסיו אימוני לוחמי "[[ההגנה]]". במהלך מלחמת העצמאות הוקמה ביישוב 'פלוגת משמר' מיוחדת אשר הגנה על המרחב, ובראשה עמד קצין שערק מ[[הצבא היווני]] ושהה בכפר תחת השם החסוי 'נתן אלחנני'. לאחר המלחמה צורפו ליישוב שטחים של הכפר השכן, [[אל-ח'ירייה]], שתושביו נסו בזמן [[מלחמת העצמאות]], בעקבות התקפת ההגנה, ולא הורשו לחזור לאדמותיהם מאוחר יותר. האדמות הועברו לבעלות המדינה לפי [[חוק נכסי נפקדים]], וצורפו לאדמות היישוב. ב-[[11בדצמבר]] 1949 חדרו שלושה חוליות מסתננים ערבים לכפר אז"ר, אך השומרים החמושים הבחינו בהם והבריחו אותם{{הערה|'''[[50 לישראל]]''' בעמוד על שנת 1949}}.
ב-2 במרץ [[2007]] הודיע [[משרד הפנים]] על פירוקה של [[מועצה אזורית אפעל]], שאליה השתייך היישוב, ועל סיפוחו של היישוב לעיר רמת גן, יחד עם רמת אפעל. הפירוק התבצע בפועל בתחילת [[2008]]. האדמות שמצפון ליישוב סופחו לעיריית קריית אונו, בנקודת החיבור של עירייה זו עם [[מחלף בר-אילן]], לתקופת ניסיון של 3 שנים. נציגות הכפר תמכה בפירוק המועצה האזורית אפעל ובסיפוח היישוב לרמת גן, בתנאי שהיישוב ימשיך להתנהל כ[[מושב עובדים]].
| |||