ביתא ישראל (מינוח) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
כפית אלסטית (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 39:
*על פי מידען של החוקר [[אנטואן-תומסון ד'אבדי|ד'אבדי]] לכינוי משמעות של לוחם.{{הערה|יצחק גרינפלד, "הפלאשים ולשונותיהם בהווה ובעבר - מבט היסטורי-פילולוגי", '''פעמים''' 33, תשמ"ח, עמ' 63}} משמעות זו קשורה, ככל הנראה לכך שבמהלך המאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]] הכינוי ניתן לגדודים יהודים בצבא האתיופי.{{הערה|שם=קווירין, עמ' 85}}{{הערה|Quirin, p. 102}}{{הערה|Quirin, p. 112}}
*החוקר [[אנטואן-תומסון ד'אבדי|ד'אבדי]] הציע שהכינוי הוא שמו של עם קדום שישב באזור [[כיילה מדה]].{{הערה|שם=גרינפלד 59|גרינפלד, עמ' 59}} ב[[מונומנטום אדוליטנום]] מוזכר עם הנקרא "כלה" אשר חי ככל הנראה באזור שמדרום ל[[סמין]].{{הערה|שם=קוסמוס}}
*ה[[
**{{הערה|שם=רוזן}}
**
שורה 46:
=== צולבי ישו ===
היהודים נתפסו בתור מזיקים, ובמיוחד הואשמו על ידי ה[[נוצרים]] כצולבי ישו הרוצים לפגוע במאמינים הנוצריים. ביתא ישראל היו מקריבים קורבנות באופן תמידי ובייחוד [[כבש]]. הנוצרים ראו את הכבש כ[[ישו]] הנידון לצליבה,
{{ציטוט|תוכן=וילחם מרקוס בהם ויחן שבע שנים ברגל גבעתם, ואחר ניצח אותם ברוב עמל ועורמה, ויסגירם בידו, ויכבוש את כל עריהם. ואחרי כן באה עצה בלבו לאמור: כיצד אסלח לארורים האלה... טוב להשמידם, מלהניחם בחיים... ציווה את הכרוז להכריז: כל פלשי יבוא אל אשר ציוויתיו, ואשר לא יבוא, ייהרס ביתו ואשלל רכושו. ואחר נאספו כל הפלשים מסביב לשופט מרקוס... ואז ציווה את אנשיו לכרות את צוואריהם בחרב, ויכלו בהם, עד אשר נשפך דמם, וימלאו פגריהם את השדה. ונתקיים בהם דבר הלעג אשר דיברו אבותיהם ביום צליבת אדוננו לאמור: יהי דמו עלינו ועל בנינו.|מקור=אהרון זאב אשכולי, '''ספר הפלשים''', עמ' 154}}
|