הבדלים בין גרסאות בדף "סרווש"

הוסרו 98 בתים ,  לפני שנה
מ
השלמת שינוי שם, עריכה, קישורים פנימיים
מ (Elistark העביר את הדף סארוואש לשם סרווש: תיקון תעתיק)
מ (השלמת שינוי שם, עריכה, קישורים פנימיים)
}}
 
'''סארוואשסרווש''' ([[הונגרית]]: '''Szarvas'''; [[גרמנית]] '''Sarwasch'''; [[סלובקית]]: '''Sarvaš''') היא עיירה ב[[מחוז בקש]] (Békés) בדרום מזרח [[הונגריה]]. העיירה שוכנת על גדות נהר הקרש {{אנ|Körös}}, 170 ק"מ מהעיר [[בודפשט]], באזור מישורי הנמצא כ-85 מטר מעל פני הים.
== מידע כללי ==
שטח העיירה היה כ-260,000 דונם ומתוכם 98.4% הוגדר כשטח חקלאי. החקלאות הייתה חקלאות בעל, שכללה גידולים של דגנים, תירס וצמחי מרפא. בנוסף, גידלו תושבי העיירה בעלי חיים כמו חזירים לבשר וסוסים המיועדים לכוח עבודה. תושבי העיירה שלא עסקו בחקלאות, היו בעלי מלאכה והעניקו שירותי אדמיניסטרציה וחינוך. שאר שטח העיירה - 1.6% הוגדר כשטח מגורים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 מנתה העיירה כ-26,000 תושבים.
 
=== השואה ===
ב-19 במרץ 1944, כבשו הגרמנים את הונגריה והחלו בביצוע "הפתרון הסופי". מספר יהודים, תושבי סארוואשסרווש נעצרו בתחנת הרכבת והובלו למחנה מעצר. הם הוחזקו במעצר אדמיניסטרטיבי כחמישה שבועות וב–28 לאפריל הוסעו בטרנספורט "ההונגרי" הראשון לאושוויץ. ב-29 במרץ 1944, פורסמו ההוראות הממשלתיות הרשמיות הראשונות נגד היהודים, שבהן הוטל על היהודים לענוד את "הכוכב הצהוב" - מגן דוד עשוי אריג צהוב שקוטרו 10 ס"מ. העיתונות הארצית והעיתונות המקומית בסארוואשבסרווש, הופכה לכלי שנאה והסתה נגד היהודים כמו למשל גינוי התושבים ממוצא הגזע הארי שהמשיכו לשמור על קשר עם התושבים היהודים. יתרה מכך, נאסרה כניסתם של יהודי סארוואשסרווש למלון המקומי. הוראה נוספת שהוטלה על היהודים הייתה הגשת דוח על בתיהם וחנויותיהם, מאוחר יותר הוחמרה התקנה נצטוו לסגור את החנויות. ב-26 באפריל 1944 פורסמה הודעה מטעם הממשלה על העברת היהודים לגטו. כשבועיים לאחר מכן, ב-6 במאי 1944 התקיימה ישיבה בלשכה הממונה על מחוז בקש, והוחלט להקים גטו באחד המחוזות. סיום הישיבה היה בהחלטה, כי יש, לסיים לכלוא את היהודים ב-12 במאי 1944. ב-15 במאי 1944, הועברו יהודי סארוואשסרווש לגטו. מספר היהודים שהועברו מסארוואשמסרווש היה כ–700 איש. הגטו הורכב משני בניינים ומספר בתים. הגטו היה צפוף מאוד והמשפחות התאגדו יחד. ברוב המשפחות היו חסרים האבות והבנים הבוגרים, הואיל והם גויסו ל"פלוגות העבודה". אחד מאנשי הקהילה, שלום כהן, הצליח להתקשר עם בעל אחוזה גוי והציע לו פועלים מהגטו. כך, יצאו לעבודה נשים ונערות, ומעט גברים מחוץ לחומות הגטו. הגטו בסארוואשבסרווש היה קיים כחודש, וב-16 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו שבסארוואששבסרווש לבית החרושת לסוכר ב[[סולנוק]]. בסולנוק נהגו כלפי היהודים באכזריות רבה שגרמה לכך כי, רבים מהם החליטו לשים קץ לחייהם. כך למשל, בני זוג יהודי מסארוואשמסרווש, אשר השקו את בתם ברעל והתאבדו גם הם על ידי שתיית הרעל. אך הילדה הצליחה לשרוד ולחיות, אולם גורשה לאוסטריה עם סביה. בשלב זה, הגיעו התושבים היהודים למסקנה כי הם לא יישארו שם, אולם הם לא ידעו לאן יועברו בהמשך. מנהיגי הקהילות קיבלו הוראה להכין רשימות לטרנספורטים. ההוראות היו מבלבלות, אך באופן כללי, דובר על שתי רשימות: רשימה אחת הייתה מיועדת לאנשים בעלי מעמד בקהילה או בעלי עבר צבאי (גם משפחות המגויסים לפלוגות העבודה נכללו ברשימה זו). הרשימה השנייה, כללה את שאר תושבי הקהילה. המשלוחים אל הלא נודע, התחילו אחרי שבוע שבהם שהו היהודים בסולנוק, ביניהם היה גם חלק ניכר מיהודי סארוואשסרווש. כ-2,630 נשים וילדים נדחסו לקרונות בקר תוך שהם נדחפים על ידי אנשי ה-SS. הרכבת יצאה בליל 25 ביוני 1944 ואחרי יום הגיעה למערב אוסטריה, שם היו מתקני עבודה לגויים. המתקנים הופעלו על ידי אוקראינים, שהתנהגו בגסות והתעללו ביהודים שהגיעו. משלוח נוסף של יהודים, הגיע לאחר מכן מגטו [[דברצן]].
 
מ[[מחנה שטרסהוף|מחנה שטרהוף]] נלקח חלק גדול מיהודי סארוואשסרווש, כמו גם יהודים אחרים שהגיעו למחנה ממקומות נוספים, לעבודות כפייה. בחורף הוחזרו כל היהודים למחנה שטרהוף, ומשם נלקחו למחנה ההשמדה [[ברגן-בלזן|ברגן בלזן.]] מספר קבוצות נשארו במחנה העבודה עד הגעת הצבא האדום, ואז חזרו באופן עצמאי לסארוואשלסרווש. במקומות שמהם לא גורשו היהודים, עבדו מספר משפחות יהודיות מקהילת סארוואשסרווש, אך יחידה נאצית גילתה אותם והחיילים הגרמנים טבחו בהם. נשאר רק ניצול אחד.
 
היהודים שהגיעו לברגן בלזן סבלו מרעב ורבים מהם מתו. בין המתים, היה גם רב הקהילה של סארוואשסרווש. על אף הדיכוי לא פסקה הפעילות הרוחנית: התפילהבמניין, עריכת טקס בר מצווה משותף לכל הבנים. בינתיים התקרבה החזית לאזור ברגן- בלזן והגרמנים החליטו לפנות את המחנה, לרכז את היהודים ולשלוח אותם למחנה השמדה. רכבת הפינוי הראשונה יצאה ב-7 באפריל 1945, אך נעצרה בשל הפצצות בעלות הברית, והשומרים הגרמנים ברחו. לאחר מכן, הגיעו האמריקאים והיהודים ברכבת שהיו על הרכבת הועברו למחנה החלמה ומשם בחודש אוגוסט שנת 1945, חזרו לסארוואשלסרווש. רכבת הפינוי השנייה, שהיה בה מספר רב מיהודי סארוואשסרווש נפגעה אף היא מההפצצות בעלות הברית, אך הרכבת המשיכה למחנה טרזיינשטש, שם סבלו שלושה שבועות עד השחרור. רכבת נוספת עם יהודי סארוואשסרווש נשלחה לאושוויץ ואיש מתושבי העיירה לא שרד במשלוח זה. עד סוף חודש אוגוסט 1945, חזרו רוב היהודים שניצלו לסארוואשלסרווש. שם גילו כי קרוביהם לא שרדו. פליטים רבים מהם החליטו להגר לארץ ישראל, נפתחו באזור מספר מוקדים של [[בני עקיבא]], וכבר במחזור הראשון השתתפו ילדים מסארוואשמסרווש.
 
לאחר המלחמה, שופצו בתי היהודים וכן שופץ ונוקה בית הכנסת.
=== דמויות חשובות מהעיירה ===
•מראשית*מראשית התיישבותם במקום, למדו ילדי היהודים ב"חדר". בשנת 1848 היה מלמד ששמו היה מוריץ שלזינגרתשלזינגר, בן 29 שהגיע מעיירה אחרת ללמד ב״חדר״. הוא הגיע מהאזור המזרחי ביותר ולימד בניסוחבנוסח אשכנזי של שושלת "חתיים[[החתם סופר]]". לפי הרשימה שהה 4 שנים בעיר.
 
•ברוך*ברוך גלזר (כיום ברוך צדיק) אשר בניגוד לדעת רוב היהודים, טען כבר בסוף שנות ה – 20 שליהודים אין עתיד בחו"ל. בשנת 1930 הצטרף להכשרה חקלאית ובשנת 1931 היה החלוץ הראשון, אשר עלה מסארוואשמסרווש וממייסדי קיבוץ "גבעת חיים".
 
*[[איתמר יעוז קסט]], נולד ב-[[1934]] בסארוואשבסרווש שב[[הונגריה]]. הוא [[משורר]] ו[[מתרגם]] [[שירה עברית|עברי]], [[ניצול השואה]]. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00593|הכותב=עריכה: חבר ספרנים|כותרת=איתמר יעוז-קסט (1934)|אתר=לקסיקון הספרות העברית|מידע נוסף=The Ohio State University|תאריך=23 אפריל 2019|שפה=עברית|תאריך_וידוא=12 אוגוסט 2019}}}}
 
•הרב*הרב חיים מייזליש, אב"ד סארוואשסרווש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.myheritage.co.il/search-records?action=person&siteId=362203411&indId=1501025&origin=profile|הכותב=|כותרת=חיים מייזליש|אתר=MyHeritage|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=|תאריך_וידוא=13 אוגוסט 2019}}}}
 
== קישורים חיצוניים ==