התקופה העות'מאנית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המושג "ארץ ישראל" על פי רוב אינו כולל את "ארץ ישראל המזרחית", כלומר את הגדה המזרחית של הירדן. לא סתם אינו כולל אותה, ישראל המיתולוגי לא מוזכר בהקשרים של עבר הירדן המזרחי, ואיכשהו משה המיתולוגי גם כן הצליח לא להיכנס בשערי הארץ המובטחת אבל איכשהו כן למות "בארץ ישראל המזרחית"-הלא מובטחת?! |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←המאה ה-19 והמאה ה-20: עבד אל-אדר? |
||
שורה 46:
==המאה ה-19 והמאה ה-20==
[[קובץ:Saria.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בית הסראייה (יפו)|בית הסראייה ביפו]], [[1900]]]]
גם במאה ה-19 המשיך השלטון העות'מאני לסבול מבעיות ביורוקרטיה ושחיתות. מיעוט האוכלוסייה והמצב הכלכלי הירוד הביא לירידה בהכנסות ממסים והשלטון לא ראה הצדקה בהשקעות לטובת האוכלוסייה. מושלי [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|הסנג'קים]] וראשי הערים גבו מיסים מופקעים והיו שמרדו והכריזו על עצמאותם. כמה משפחות נכבדות מוסלמיות - משפחות [[משפחת טוקאן|טוקאן]],
בשנת 1831 פלש הצבא המצרי בפיקודו של [[איברהים פאשה]], בנו של
לאחר נסיגת הצבא המצרי החל השלטון העות'מאני להתאושש בהדרגה ולהנהיג רפורמות על פי המודל האירופאי. תפקידי המושלים הוגבלו ושיטת המינהל הפאודלי בוטלה. בשנת 1864 החליט "[[השער הנשגב|השער העליון]]" - השלטון המרכזי ב[[איסטנבול|קושטא]], לארגן מחדש את המנהל והמשטרה וחילק את הארץ לשניים: וילאת (מחוז) ביירות ווילאת דמשק. וילאת בירות כללה את סנג'ק שכם, עכו וביירות, ווילאת דמשק כללה את סנג'ק חורן, אל כרך, דמשק וירושלים. כך פוצלה הארץ לשני מחוזות שונים. ארבעה מהסנג'קים העות'מאנים חופפים כמעט לגבולות לארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]]: סנג'ק עכו וסנג'ק שכם - שניהם כפופים לווילאייט ביירות, ו[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|הסנג'קים]] של ירושלים ועזה אוחדו למתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי. כך המחוזות של ארץ ישראל היו ליחידה מנהלית אחת הכפופה ישירות לשלטון ב[[איסטנבול|קושטא]].
|