פקיעין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאגמה (שיחה | תרומות)
הרחבה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 44:
היהודים בפקיעין נותרו מבודדים מאחיהם בערים הקרובות והתפרנסו מ[[עבודת אדמה]], כמו יהודי [[שפרעם]]. הם לא שלחו [[שד"ר]]ים, ורק ה[[שליח ציבור|חזן]] של הקהילה היה עולה ל[[ירושלים]] מדי פעם לקבץ נדבות - וכך ידעו יהודי ירושלים על קיומם. [[אברהם לונץ]] ציין ב[[לוח ארץ ישראל]] שהיהודים בעיר דמו לערבים בכל פרט ומנהג מלבד חוטמם, ושהנשים העבריות נראו בדיוק כמו נשות ה[[דרוזים]] וה[[נוצרים]].
 
ב-[[1765]] חיו בכפר 50 משפחות יהודיות על פי עדותו של [[שמחה מזאלאזיץ]]. בשנת [[ה'תקל"ח]] 1778, עלה המנהיג החסידי רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לארץ וראשית התיישבותו עם חסידיו היה בפקיעין וכך אמר: "אם אזכה להיות בפקיעין שנה שלמה - אביא את המשיח"{{הערה|רוזנצוייג, בלום תשס"ו, '''אוצר ישראל השלם''', רסב}}. אולם בגלל תקיפת [[זאב מצוי|זאבים]]ים את ילדי המקום, נדמה היה לו כי יש כאן התערבות של כוחות הרע ולכן, עזב הוא וחסידיו את פקיעין. ב-[[1789]] דווחה איגרת חסידים על 20 משפחות בלבד, כפי שהעיד שנית [[דוד דבית הלל]] בשנת [[1824]].
על פי המפקד שערך [[משה מונטיפיורי]], בשנת [[1839]] היו בפקיעין 75 יהודים ספרדים{{הערה|שם=מסעי נוצרים לארץ ישראל 204|[[מיכאל איש-שלום]], '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 204.}}.